יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

מחזיקה את המעמד

הייתה לי תחושה היום שמרכלים עלי. אבל לא ידעתי אם אני נהנית מזה או שזה מכעיס אותי. כלומר, אני לא יודעת אם אני באמת רוצה לשמוע מה יגידו. אבל אני בהחלט כן חושבת על כך. וגם בלי קשר ישיר לכך אני בהחלט כן. לגמרי!

מחשבות בערוצים שאינם מקובלים. מאוחר, כרגיל, מאוחר. אף פעם לא מדי.
נקרעת בין קומנדיאנטיות לבין חזרה לתוכנית א'1. בכל מקרה כרגע עמוס ומעניין. ואני לא מכירה שום דרך אחרת. כל שבוע אני עולה קצת ברמה של התנועות, יורדת קצת ברמת החרדה (לא באמת) ומצליחה לשמר על המכחול לח. והמוח רך.
היום היה דיבור גדול על אמנות ועשייה ממקום של חופש. התחייבות לנתינה ועבודה קשה. ויוזמה. שלישי שלוש פעמים כי טוב. צנחו לי חוצונים על הסנטר. ואני לא זוכרת איפה שמתי את התבלין שקטפתי לקישוטים של מחר בבוקר. בחייאת ראבקום, אל תעשו לי שוב את כל הריגשי הזה עכשיו. מחרתיים ג'ף בא וגם ככה אני על זמן שאול.

שמות של אנשים גדולים: אלבר, קלדר.

טוב לי או רע לי. טוב לי אורלי.
אני זוכרת לא את התוכן אלא את האינטונציה. איך שיקמה אומר? ותו' לא.

























הנה רישום של יואב אפרתי. והנה בלינק וידאו-רישום שיצר http://www.youtube.com/watch?v=4Nf41fNmQUw התבוננו היטב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ארכיון הבלוג