H O S T

בחודש הקרוב אני מציגה את ׳פרויקט מירנדה׳ במסגרת  ״ H O S T ״ - 

תערוכה קבוצתית בחלל סדנאות האמנים בקלישר 5 תל אביב  

שעות פתיחה: ימי שלישי עד חמישי 15:00-19:00

ימי שישי ושבת 11:00-14:00

נימוסים, אזיקונים והליכות.

- או -

רק 134 שבועות אחורה באינסטוש של אמא שלי

@mayaelran

A photo posted by batshevaelran (@batshevaelran) on Mar 19, 2013 at 7:20am PDT

בואי.

צליל מכוון / יצחק קלפטר 

בואי הנה, בואי לכאן
אני שולח לך צליל מכוון
אחרי שנים של חוסר וודאות
בואי הנה אל המילים
אל הקצב, אל הצלילים
מספיק חלום, הפכי למציאות

כשעץ בגן מלבלב
זה לא כואב להתאהב
לכן, עומד ומנגן

בואי הנה, בואי איתי
כל כך פשוט להיות מעשי
נצא ביחד, בטח נהנה
שוברת לבבות קטנה
אני שבור ללא תקנה
וזו סיבה מספיק טובה
אז בואי...

כשעץ בגן מלבלב
זה לא כואב להתאהב
לכן, עומד ומנגן

בואי הנה, בואי לכאן
אני שולח לך צליל מכוון
אחרי שנים של חוסר וודאות
שוברת לבבות קטנה
אני שבור ללא תקנה
וזו סיבה מספיק טובה
אז בואי, כן...

בשעות חד סיפרתיות היד על ההדק של ה׳פאבליש׳ תמיד הרבה יותר קלה.

שיר מס׳ 1: דברים שנאלצת להתמודד איתם כשהושטת יד לסלסת הפרות של ראש השנה והימים הנוראים. 

  

תפוחה רקובה. 

לא שמת לב 

שאני. 

זה כמו לשבת בקצה בקצה קצה

של ספינת פיראטים. 

הבטן. 

מתהפכת. 

הלב מחפש ידית להיאחז בה (נשברה.) 

הראש מחשב את העודף

מכרטיס הכניסה המוזל

שלא כולל ביטוח

בריאות

נפשית. 

בקופה אמרו שעד הרבעון הבא זה יעבור. 

אבל אני יודעת שזה רק ציטוט

לו הייתה לי מצח נחושה

הייתי משקרת לך עכשיו שהכל בסדר. 

אבל אני אצלי הכל מרגיש כמו שמארק צ. הגדיר 

אני ״איט׳ס קומליקייטד״ עד הסוף. 

  

סוף. 

_________________________________________________________

שיר מס׳ 2 : כל עוד אני באה איתי אני לא רוצה ללכת לשום מקום כרגע

ירד לי גשם על הלחיים. הם קראו לזה דמעות. 

לא היה לי אויר. נשימות מתקצרות. 

התקף חרדה הם פסקו.  

כדורים זה ממש ׳אין׳. 

> הינהונים <

(כיוונים, מתארגנים) 

קראו לי מיני, פוצה, שאצ׳י וגם בגלגל העין

אסור לי מתוק כי

כבד

לי בגוף 

הבמה ריקה 

האולם מלא (עד אפס מקום)

התאורה חזקה 

הסאונד עולה (ומגיע עד ליושב במרומים)

תני לי נשיקה

אני יוצא למסע (ממנו לא אשוב)

חושך

אור

כפיים

יאללה בלאגן

להיות או לא להיות

אני לא מפגרת

סימן שאלה זה לא אותו הדבר כמו איקון. 

________________________________

שיר מס׳ 3 : בניימינה לא שווה ת׳כסף* 

כשאין לך נחמה מהמממממתוק

את עצובה

אבל לא בהכרח רעבה

את צריכה 

לצאת 

לצאת ולחפש

נינוש מסוג חדש

נעים ממקורות זרים 

(סיפוקין שמתרחשין בחוץ) 

סיפוקים שמתרחשים מחוץ

לחלל הפה

הפנוי

שלך

שבו עכשיו יש הרבה יותר מדיי מקום

לביטוי עצמי. למילים. 

לפיהוקים

הרגשות שעד עכשיו נחסמו בביסים

נספגו בלחם

נמהלו ביין 

נדחסו באחוזי מוצקי ההקקאו שעלו עם השנים

כל אלה

יוצאים לאויר העולם.

כל מה שהצלחתי להחזיק על קצה הלשון

קופץ בנג׳י עכשיו

אני טומנת ידי בצלחת 

קוברת ראשי בחול

ומגנה בחרפת רעב 

על עוד יום שבו

החזקתי מעמד

ואכלתי

תפריט

נטורופתי.

(*שיר לא בתוקף)

____________________________

שיר מס׳ 4 : רשימת ה- הא הא הא 

ה ה ה חפצים

המחשב

האוטו 

הפלאפון

(ה)דובי 

הדירה 

לנשום זה 

רילוקיישן 

פנימי.

לחיות זה תנועה 

תמידית. 

זיקנה 

זו לא שימחה. 

אהבה משיגים במכולת של הרוסים שפתוחה 24 שעות 

או אצל אנג׳י ביפו, שם באמת

יש הכל.

__________________

שיר מס׳ 5 :  ג׳נטלמן 

יקדים תרופה למכה. 

יקדים נשיקה לסטירה. 

יקדים להקדיש לך שיר. 

יקום להכין לך קפה. 

יפתח בפנייך דלתות. 

ישכים להרוגו של תיקן.

יכין את העודף מבעוד מועד. 

יציע להציע את המיטה, גם בעודו לן בספה.  

יפשיר דג עבורך בחכתו.

יפאר שמך בחרוזים, יש לו אתר.

יפשיל עבורך מבטו, את נמוכה ממנו.  

יתמוך בך כאוחז מוט חופה. 

יערסל אותך במתח הנכון שבין שני עצים בטיול-הנכון-בחוף-הנכון-שאחרי-הצבא (נכון?!)

ישא סליו על כתפיו. שישיות מיים ימלאו את גופך רטיבות. 

יתעניין תמיד לשלומך ולשמאלך. 

ויחתום את שמך ראשון לשלו, אפילו בגרפיטי. 

עמוד 27 במוסף הצרכנות של ״ישראל היום״ לחגים מתאריך 4/9/2015

לינק לכתבה באתר ״ישראל היום״  http://www.israelhayom.co.il/article/310895ֿ

ולנחויותכן שלושת עוקבות הבלוג...
לינקים ישירים למוצרים המופיעים בכתבה: 

pantone.com האתר של פנטון 

simplynoise.com רעש לבן און ליין 

cloudb.com/Israel קלאוד בי מוצרי שינה לילידים 

naamaspice.com תבליני נעמה 

tavlinim.co.il אתר תבלינים 

teman.org.il תימן על מפת האינטרנט - האתר לשימור מורשת יהודי תימן בישראל* 

afoona-pea.blogspot.co.il בלוג אפונה 

http://www.shoploves.co.il אתר loves 

*הפנינה האמיתית!

זה לא העץ הנדיב. זה העץ הפראייר.

I'm Feeling Lucky from Javier Jaén on Vimeo.

Javier Jaén. Barcelona 2014
Commissioned by Alex Zafiris.
Music "The Typewriter" by Leroy Anderson, 1950

More information here http://www.alexzafiris.com/index.php?/artists/javier-jaen/

הלינקים מהכתבה שלי (כאן למטה) במרחק של ״קליק״ אחד בלבד להנאת קוראי הבלוג. יחי הפרינט המודפס שזמין און ליין לנצחחחחחחח נצחים.

https://www.etsy.com קראפט למכירה און ליין מכל העולם

http://pyknic.com/collections/womens-swimsuits - בקיני פיצה

http://www.bowsbysamantharose.bigcartel.com - בקיני ״up"

https://blackmilkclothing.com/products/shark-vs-mermaid-swimsuit - בגד ים מלתעות ובת הים הקטנה

http://www.zenaswimwear.com/ עצב בגד-ים עם דוגמאות מהאתר

http://kinimatic.com עוד אתר עצב זאת בעצמך עוד יותר מוצלח - שאפשר להעלות תמונות 

http://www.csuta.com/ בגדי-ים צנועים ׳כסותא׳

http://www.sunwayltd.com/ - כל דבר שעשוי מבד חוסם קרינה.

http://www.sunwayltd.com/item.asp?itemid=162 - צמיד סיליקון רגיש שישנה את צבעו מהשמש

http://www.howstuffworks.com - איך דברים עובדים?

איך עובדים המוצרים לשיזוף-עצמי-נטול-שמש?

http://health.howstuffworks.com/skin-care/beauty/sun-care/question639.htm

האם ניתן להתמכר לשיזוף?

http://health.howstuffworks.com/skin-care/beauty/sun-care/addicted-to-tanning.htm

http://boingboing.net  - בוינג בוניג מקור לשטיות ברשת

http://www.alvarodominguez.es - המעצב הספרדי אלווארו דומינגז

http://society6.com - מאגר הדפסות ומוצרים של אמנים ומעצבים

http://www.ramimeiri.co.il - האתר של רמי מאירי

http://www.meduzot.co.il - מצב המדוזות בחופי ישראל

עמוד 39 במוסף הצרכנות של ״ישראל היום״ 3/7/2015

Looking for an outside voice that will help you getting the best decision for you? try this

> Try Youtube.

> Try Breathing.

> Try Something Sweet (And then Try not to regret it).

> Try Yoga.

> Try Youtube.

> Try Breathing.

״הלחישה שלי״ נשלחה: 24/9/2014 - בוצעה: 17/6/2015

הגיע תורי. נלחשתי. התלחשתי. ה״וי-טרנספר״ המצורף בזאת מתנועע בקלילות ממלא לי ת׳מסך.

הנפח של המחשב שלי בקושי מרגיש את ההבדל. אבל הפעם הקובץ חשוב מהרגיל.

קיבלתי קטע סאונד. דחוס. עדכני. מסומפל. רעש במובן הטוב של המילה (עד כמה שניתן).

אני לא יודעת מי הלחין או כתב או ניגן או יצר אותו.

אולי זה בעצם מי שהלחין וכתב וניגן ויצר. בלי ״או״.

אני שומעת אותו שוב ושוב. הוא נהיה לי מעצבן ואז שוב מעניין.

אני עושה גוגל אימג׳ סרצ׳ של כותרת הקטע:  SHAVUR SOFI

סטטיסטית לכל אחד יצאו תוצאות שונות בחיפוש שכזה.

בדרך כלל מחיפוש כזה אני זולגת לעוד שעות של מחקר וגלישה, הפעם נדמה שחסר לי איזה נתון להצליב. חבר מציע לי לנסות לעשות ״שאזאם״ לקטע שהגיע. אני מסרבת. גם אם הוא יתן ניחוש או איזה רפרנס, לא תהיה לי דרך לדעת אם הוא צודק. אני צריכה לסמוך על עצמי. למצוא דרך לגעת קצת במחשבות של הקהל. איך אוכל להשאיר חותם בין כל כך הרבה כשרונות ומופיעים שלוקחים חלק בהרפתקה הזו? אולי כדאי לי לזעזע? אולי להצחיק? אני מחליטה שאני מכוונת גם וגם. כשהמכנה המשותף הנמוך ביותר בין שניהם הוא דמעות (וגם אני מוסיפה בראש ספרינקלים של חמלה על הכל מלמעלה לקישוט).  

דיברתי עם אחד ההאלטים בטלפון ונשפכו ממני כל מיני רעינות. בשבועיים האלה הרגשתי שחייתי חצי שנה. ידעתי מראש שהלחישה תתפוס אותי בעומס. את המייל הזה אני תכף אשלח. ערב ראש השנה תשע״ה. גליתי שאין ״ויי פיי״ אצל סבתא וסבא שלי. אף פעם לא חשבתי על זה קודם.

הזמן קצת דוחק ומועך לי את ההחלטות. איך אוכל להתחייב עכשיו על מצב רוח עתידי? הסאונד ממש עצוב. אני מדמייינת איזושהו פריסה, פיזור של צלילים. טעמים שצורבים. המילה קולאפס באנגלית יותר מדוייקת לתחושה שלי ביחס למוזיקה.

בחרתי להתחיל בלהיאחז למסגרת.

אני לוקחת סט החלטות ברגע זה, שמהן אוכל לייצר סט החלטות מקומיות בזמן המופע עצמו.

הקטע שלי במופע יארך  3 דקות ו-30 שניות. בדיוק כמו הקטע סאונד שהגיע. אני אשים שעון.

את ההחלטה אם הוא יהיה ברקע או במקביל אני משאירה לצוות הבימוי.  

השיא יהיה אחרי 2 דקות ו-20 שניות. בדיוק כמו השיא בעייני והחלק האהוב במהלך הקטע.

בסופו יש קול נשי מקוטע שקצת לוחש, קצת מוסר מסר שלא מתמסר.

אולי זה שטויות. אבל זה גם הכי אנושי. שהכל קשור לי ונראה לי מתאים. הטלפון שבור. המסר עובר משובש. בתוכי אווירה חגיגית.

אני מחפשת ג׳סטה פשוטה אבל מסובכת.

בדרך כלל אני עובדת עם צילום, חומר ופרפורמנס.

למופע אביא איתי אביזרים. ארגז כלים. ואהיה לבושה בחלוק הרפואי שלי מעל ה׳בגדים הרגילים׳. זה לוק מצויין למופעים! אתקן-אשבור-אנחם-אהרוס-אחריב-אחבר מחדש  פריט בלייב על הבמה.

מין פיסול ״חי-מת״. שמעניק חיים לרגע לחפץ דומם.

חצי הצצה לרגע קריטי מתוך הסטודיו. חצי תיאטרון חפצים (שיושב על מסורת יפייפיה שבדיוק ממש לאחרונה אני קוראת עליה מלא כי יש לי אוסף חפצים אדיר.. )

״איי אם אין אה רייילשנשיפ״ עם החפצים שלי מאז שאני מצליחה לזכור אותם, או את עצמי.

אז בתיק שאביא למופע יהיו:

* טלפון חוגה ישן בצבע שחור

* 2 כפות ידיים מפלסטיק של בובות ראווה (אחת שקניתי מבלגורית אופנה ואחת שחבר ״השאיל״ עבורי מתצוגת בובות ברשת אופנה המונית)  

* לפחות 5 סוגים של דבקים (ביינהם אקדח דבק חם, סלוטייפ, איזוליר בנד)

* טושים עבים וצבעוניים

* ערמת דפי A4 לבנים ואולי כמה קרטונים חומים. אני ממש אוהבת את החומר הזה. כל כך הרבה הקשרים. הבית של יעל, סחיבות ומעברים

* חוט ירוק בהיר כמו של בלונים. מצאתי אותו כשעברנו דירה כשעוד הייתי בתיכון. אני משתמשת בו מלא ולהרבה פרוייקטים של יצירה שכבר עשיתי בעבר. הוא מסרב להיגמר. עם הזמן למדתי לאהוב את הצבע.

* (ואניחייבת כבר להשיג) מסור חשמלי קטן.

אני גם אבקש מהצוות של ה״האלט״ איזו דרך להקרין באותו זמן ב״לייב״.

יש מושג מוצלח בשם ״טלפרזנס״ שאני אוהבת. יש לי ממי להשאיל ״גו פרו״. תכלס אני מוכנה.

ההתלבטות העיקרית שלי היא אם לצלם ולהקרין את ההתרחשות על שולחן העבודה/ניתוחים שלי, או אולי את הפנים שלי מתרכזות ומלאות הבעה בזמן שאני חושבת ומפסלת, או אולי בכלל את הקהל עצמו ואיך הוא מגיב.

אני מצרפת במייל קולאז׳ ממוחשב שעשיתי לאחרונה ועוד כ-4 דימויים שכרגע מסתובבים לי חזק מאוד בסיסטם והנה לינק (<<https://www.youtube.com/watch?v=AdYaTa_lOf4>>) לוידאו שאני הכיייי חולה עליו. וכזה בעצם אני רוצה לעשות. רק בגרסה מורבידית שונה לחלוטין ובלי טקסט. רק עם סאונד.

בקיצור יהיה  SAVOR SOFI  

וכך היו היה : 

(*כל קשר בין התוכנית והביצוע מקרי בהחלט*)

עם המוזיקאים אייל יונתי וגידי רז ברגע האמת מאחורי הקלעים 

האו האו מיאו

האק!

נעמיד פני יתומים 

מילים: צרויה להב
לחן: יהודית רביץ

נעמיד פני יתומים,
נחצה את הגדר,
נשכב בעשבים הלוחשים,
נישן ונתעורר,
נישן ונתעורר.
הבית צף על מים גועשים.

ואת המציאות נסגור מאחורי הדלת.
היא מחכה כי היא נמל והיא תהום,
ומתגנבת דרך הסדקים ממילא.
מחר נראה הכל לאור היום.

חג (שחור) לבן

ה-17 ליוני 2015

אולי אתם רוצים לראות אותי מופיעה על ״במה של גדולים״ ?

איור וגרפיקה: יעל שינקר (אחת מיוזמות הפרוייקט) 

להסברים נוספים כל אחד מהלינקים הבאים יתאים>>>

https://www.facebook.com/broken.telephone/timeline טלפון שבור בפייסבוק 

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=12266 טלפון שבור ב״הד-סטארט״ (הסתיים בהצלחה!) 

והכי הכי הכי חשוב: למכירת כרטיסים למפוע טלפון שבור בצוותא לחצו כאן http://www.tzavta.co.il/theater.asp?p=894

אומרים ״GIF״ ב-פ׳ כמו פאק, כמו פברואר, כמו פילטר, כמו פנטזיה.

יש עניינים שדוחיפים אותך קדימה. קינאה (בריאה?) למשל. סקרנות למשל. שיעמום למשל. 

יש תנוחות שדוחפות אותך קדימה. אוטנאסנא למשל. פורוורד בנד. 

יש דברים בגו. 

הנה, ״גיפ״ מעשה ידיי להתפאר.

אמן שיהיה ויראלי שיהיה גדול. 

אי אפשר להגיד שזה היה אחר צהריים מאוד פרודקטיבי. אבל היי, לפחות לא יצאתי בידיים ריקות. 

זהירות! עונת הכובעים החלה!!!

שנתראה שם?

***לכל הפרטים לחצו כאן***

צילם בכשרון רב: http://www.davidhavrony.com

what am i ? - part 1

געגועים בצורת לינק

כבר חודש שאחת החצאים השניים שלי לא בסביבה. ש׳ נסעה לרזידנסי באיזו עיר קצת רחוקה שזקוקה לה (יותר ממני?) ואני נשארתי כאן לשמור על הגחלת התל אביבית (שקר כלשהו) וכדי לעקוב אחרי הבלוג הפנטסטי שלה שמתאר הבזקים מתוך העומס החדש שאליו היא נקלעה (ויש מצב שאת חלקו היא גם הביאה איתה מהארץ). 

לקריאה נוספת, גאווה עצומה וקנאה בריאה לחצו כאן: http://outsiderinwaterville.tumblr.com

כל הזמן קורים דברים. שמתם לב?

תעבירו את המלח

סעודת הכבושים של בית הבליעה חוזרת לארוע הנעילה של פסטיבל א-ז׳אנר מלחמה (ושלום).

מלאי של ירקות, דגים ובשר, מיטב ייבולה של הארץ, כבר נדחסו לצנצנות בכדי לעלות על שולחן הסעודה ולהיאכל. 

יום ראשון ה-29 במרץ בשעה 21:30 תאטרון תמונע, שונצינו 8

כרטיסים ניתן לרכוש בתאטרון תמונע - 03-5611211