יום שני, 30 בדצמבר 2013

פיראטים אצלי ב- 3> בים, וביבשה

קול קורא לאמנים, האקרים, מייקרים, עיתונאים, משפטנים, בלוגרים ופיראטים מכל התחומים לשליחת יצירות, ולהשתתפות ברזידנסי ובהאקתונים קצרצרים.

היריד הפיראטי "אוקיופיי בית העיר" קורא לציבור הפיראטי שרוצה לקחת חלק ביריד כיוצרים, להציע את עצמו ואת יצירותיו - אמנות, תוכנה, אובייקטים או מרחבים ופלטפורמות פיראטיים, להצגה בחלל או ליצירה במקום תוך דיאלוג עם תכני התערוכה והאוצרים שלה.

כל היצירות שיוצגו ביריד יתרמו לנחלת הכלל לרווחת המבקרים בתערוכה וציבור הפיראטים ברשת.

נא להגיש פורטפוליו או חומר רלוונטי אחר עד ה-10.1: occupy@israelipirates.org.il


יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

וויז נואוז בסט

 ....and i don't know nothing at all. 


"האשה היחידה שאשכרה אומרת לך מה לעשות זו הסתומה הזו מהוייז
מתי פעם אחרונה התייחסת באמת ברצינות למה שיש לי להגיד לך או לאnא שלך אפילו לצורך העניין?"

החצי חיוך האידיוטי שלי התרומם לי במרכז הפרצוף ממש מעצמו ויכולתי להריח בברור שאני בצרות
"על מה את מדברת???" התאמתי בחצי טון את הצרחת-תשובה הלא מספקת שלי בחזרה.
את רוב המשפט נאלצתי לצנזר
הזו מהוייז ממש לא סתומה. ושנינו יודעים שאת הרי גם בתוך הסופר תקשיבי לה ובלעדיה לא היית זזה מטר צפונית לירקון.
"- זו אפליקציה. סכ"ה תוכנת מחשב וסאונד". 
אבל ידעתי,
את צודקת.
היא בטח נראית טוב
אחת שלא אוהבת לנהוג ולהשתלט לי כמוך. היא אוהבת שמסיעים אותה,  
היא מעדיפה איילון
לא מפחדת לנסוע מהר ולהגיע ליעד בלי כל הבולשיט הזה של להנות מהדרך
בקיצור,
היא כל מה שאת לא. 
סאעמק,
היא אפילו חינם.

* * * 

שאלות של ערך. 
כואבת לי הברך. 
תשובות יבשות. 
גפיים חבושות. 
חבושים. 
זו העונה. 

בכיכר המשך ישר.

יום שני, 2 בדצמבר 2013

PG - 28 / RETED X

It's been a week since i've turned 28 and it's also Hanukkah. this is what i came up with on-line to celebrate on-line. It defiantly feels festive to me.
My wish to my self: leopard print shows (goes with everything...!), the perfect combination of firm and yet soft ass, and that even the painful moments in life will be beautiful, or at least will inspire me to some creativity.          

יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

נדל"ן - נכסי דלא ניידי (סוג של שיר על ההבדל בין הצבה במרחב לבין פיזור במרחב)


"השגיאה השנייה היא, בדרך כלל, תוצר של תיקון יתר של השגיאה הראשונה."

אם אין לחם האכילו אותי עוגות 
אם אין ציורים תלו צילומים 
אם חסר כסף תנו זמן.

אם ב-א' ועם ב-ע' 
אם בנקבה ואם בזכר 
אם תרצה תלך לחפש אותי בחדר ליד.ה.

ההפך מאין - יש 
ההפך מיש - יש עוד

היו אמורות לבוא כאן כמה מילים על - 
היו יכולות להיות מילים כמו - החל מ - החל!
זו שיטת תשלום שלוקחים בה אחריות על הערך. זה משהו חדשני. רעיון טרי שמסתובב בעולם משהו כמו 2,500 שנה.

אז לסורייה נמסקר קוראים גם הינדו פוש אפ.
ההמלצה המפורשת היא לבצע ניתוח תנועתי 
לעבוד בסטים 
לפעול עם או אל מול השיפועים 
ואסור לנו להקל ראש או לזקוף חזה
במידת הצורך תוכלו למצוא עוד פרטים במדריך המלא לעליות מתח.

לא נותר לנו אלא ('לחבק את הפחד') לאחל אני אני בדרך! דרך-צלחה.
  
(*לנעמי וגם לאריק*) 





יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

דיי כבר עם הכפתור של ה"רי-פרש"




אל תעופי על עצמך. להישאר ערה עד מאוחר זה לא מגניב כמו פעם.
לראות זריחה במקום שקיעה זה לא מגניב כמו פעם.
זו לא זריחה ולא שקיעה זה הנאון הנורא של מקרר הגופות שברחוב ליד.
וזה לא שתיים אלא אחת. הרווחתי שעה, הפסדנו יותר משתיים.
שעתיים.
שני הקרוב, יש למה לחכות.
רק עוד פרט אחד. יש למה לחכות.
אל תעופי.
תעופי כבר.
איקס אחד את מחוסלת
שלושה זה רייטד ארר
ארבעה עלית לנבחרת
לא צריך לחכות יותר. כרגע זה כבר מחר.
משוואת נעלמים. המינונים אינם שווים. את עוד לא, וכבר, אולי.
לפני היה כבר, אז עד מתי?
תנאי שטח בחלל של תשעים אחוז עץ.
משהו ברגע הזה של העכשיו. תמיד זה היה ככה? ועכשיו? ועכשיו?
העתקה גסה. קופי פייסט מוחלט. הרי את. הרי את. והנה אני.
מקלידה בימין ונשענת (לא על אף אחד אחר) בשמאל.
לא שמאל ראדיקאלי. שמאל חלשה. עם לב דהוי במקור.
אני אכבה את האור אבל זה לא יעזור
אני אעצום את העיניים מבפנים שחור זה מרזה. זה מבליט ת'פנים.
שפיים ונהנים. שפנים ויונים. בהבנה מהנהנים. סכרת וכולסטרול.
העולם לא יכול עלי, פשוט לא יכול.
ראשון שאיינו סאנדיי
הספירה לאחור החלה. היא תישאר כאן גם אחריי בתור. אחריי לצנחנים. אחריי למלתחות.
פרקים תשע ועשר לא נמצאים כרגע ברשת לשיער. שואו מאסט גו און.
שואו מאסט. אחת שתיים שלום ארבע. גו און.
כשלך יורד החום לי עולה ביוקר כל הסיפור הזה.
הדולר חלש. כמו השמאלית שלי. כמו השמאל באופן כללי.
כשאני אגדל אני רוצה שיהיה לי אחוז אחד שלם משלי.
ולכל מי שעשה לי רע יהיה כל כך טוב שהוא ירגיש עם עצמו לא משהו על כל מה שהוא עשה לי רע.
גם אם זה בלשון נקבה. וגם אם יש לי רק כירה אחת, אז מה? יש אנשים עם רק כלייה אחת.
עם רק ראה אחת, עם רק מראה אחת, עם רק נעל אחת.
חצות. (תמיד חצות איפשהו לא?).
עונת הדלעת והכרכרות. איפה העכברים שלי שיהפכו הלילה לסוסים לבנים?
אצא רכובה על גבם לדרוס נסיכים, לכבוש שטחי איי ובי וסי ואקס ואיקס. איקס פאקטור.
אנחנו חיים בהווה של רייטינג.
אני מכורה לעצמי. לרי-ראנז של עצמי. בחינוכית עשרים ושלוש. בשלט לא מתוחכם.
בשלט לא מתוחכם.
שלט לא מתוחכם כמו
EXIT    
זאת בדיוק התוכנית.
אנחנו מתחממים ביחד. חולקים רגעים לוהטים, למרות שעוד לא כל כך קר. למרות שאתה מחוץ לחשמל, ואני מחוץ למשחק. לוגגד אאוט. אפילו ולו, לרגע אחד.

  

יום שישי, 18 באוקטובר 2013

כל אקט שמעורב בו צמד צ'ופסטיקס (שיר קצר)

מעוניינת ללא דיחוי ו/או עוררין להיות מעורבת בכל אקט שמעורב בו צמד צ'ופסטיקס. 
מעוניינת ללא דיחוי ו/או עוררין להיות מעורבת בכל אקט. 
מעוניינת ללא דיחוי ו/או עוררין להיות מעורבת.
צמד צ'ופסטיקס. 


כותרת אפשרית לדימוי: SIX PACK












כותרת אפשרית לדימוי: Chop_Chop - צ'ופ_צ'ופ











יום שני, 7 באוקטובר 2013

פני שטח


מנה אחרונה

את לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי.
אני לא מפסיקה לבכות ואת לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי. מצד לצד. 
את מחפשת את הבית מרקחת, או שאולי כבר מצאת אותו ואת בורחת מהבית מרקחת. אני לא מצליחה להתחיל לבכות ואת לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי. מצד לצד. 
הבטחת שיום אחד תמשיכי לספר לי מה קרה. ואיך כל ההחלטות הלא גורליות וההחלטה הגורלית האחת של אותו יום לא יצאה מן הכוח אל הפועל. מן הפועל אל הכוח. מין הפועל תל אביב. הפועל אלנבי. הכוח אלנבי.
את חוצה. אני מזגזגת אחרייך.
את חרוצה. אני מזגזגת אחרייך. 
מה יש לך? האם מה שהיה לך זה מה שיש לי עכשיו?
למה לא עמדת במשימה שהייתה אמורה להפיל אותך? למה להמרח על הספה ולא להגיע עד המיטה? 
זה צעד וחצי. עוד חדר. עוד רגע. רק תחצי. 
תחזיקי לי את היד. תבואי לקחת אותי מהספה למיטה ונחצה יחד יד ביד את אלנבי, ואת כל המחסומים הביטחוניים ואת כל המחסומים המדומים ואת כל המחסומים המדומיינים ואת כל הבריגדות ואת כל הברקודות ואת כל הבטונדות של אלנבי. 
אם את כבר הולכת לבית מרקחת לקנות לך כדורים תקני לי בדרך החוצה גם טישו. כי אם את לא נשארת אז אני בטח אבכה. וגם ככה יש ימים יותר קרים ולפעמים צריך לקנח


יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

דברים שאסור, דברים שמותר, דברים שכדאי, דברים שלא כדאי.




















אם את עורכת קניות און ליין עדיף כרגע לעשות חישוב דולרי. אם יש לך תיקן במיטה בלילה ואת לבד בלילה ואין למי לצרוח פשוט תעשי תנועות גדולות/חדות עד שהוא יעלם מהזירה ולכי לישון. אני גם שמתי סנו דיי אבל זה יותר למטרה טיקסית, אין מצב שזה באמת עוזר. אם את עובדת תבקשי לקבל תשלום שכר הוגן או תמורה עבור הזמן והאנרגיה שאת מוציאה. שימרי על קשר קרוב בין בני משפחה מדרגת אח או אחות. בלי לערב הורים. אל תקראי לבת של דריה אם את לא רוצה שהיא תהיה חנונית. אל תסעי לעכו אם את לא אוהבת חומוס ו/או תיאטרון לא רפרטוארי. מחול בנושא שואה שמוקרן בליל שישי סופו שלא תקומי בשבת לים ושיבוא לך לברוח באמצע. אם כואבת לך יד ימין אז תצביעי שמאל. בנאום מול קהל בשפה זרה הכיני את דברייך מראש. אל תתחילי לראות סדרה צפייה ישירה אם העונה עוד לא הסתיימה. אל תפתחי תלות בחיות שאין יכולות להתרפק עלייך ולתפקד כחיות מחמד. אל תלכי לישון עם האיפור על הפנים. אל תאחלי חג-אחרי-החגים-שמחר, אנשים לא מבינים עניין. אם יש שיר שמצליח לספק אותך ברגע מסויים בזמן שמעי אותו בלופ שוב ושוב ושוב. עד שהמשמעות שלו תתמוסס בכוס סודה שלך והמילים יתפוררו לך בראש והמנגינה תתחבר לקצב הפנימי של הדופק שלך. תתמידי. תתמידי עוד יותר. כנראה זה אחד הדברים שבאמת עובדים. או, לפחות זה מה ששמעתי שאומרים. דה סאן ויל קאם אפ טומורווווווווווווו



יום שני, 2 בספטמבר 2013

מינכן 6


מיי מרתין לות'ר סונג


איי האב אה דרים
איי האב אה פאקינג דרים
איי האב אה פאקינג בלו דרים
האיי האב אה דרים
לט מי פאקינג סליפ
לט מי סליפ
לט מי סליפ אול נייט לונג
לט מי סליפ
לט מי סליפ אינטו יור מיינדס
לט מי אינטו יור מיינדס 
לט מי אינטו יור מיינדס אנד איי ויל מייק יו פיי
לט מי אינטו יור מיינדס אנד איי ויל לט יו פיי דה פרייס
לא מי אינטו יור מיינדס איפ יו כן פיי דה פרייס
איי לט יו פיי פור מי טו
אי אם נו פוליש שטיקע
איי אם נו פמיניסט
איי לט יו פיי פור מי טו
איי לייק יו ג'נטלמנס
איי לייק יו ג'נטלמנס אין יור ואייט שירטס 
איי לייק יור וייט שירטס 
איי לייק וייט שירטס
איי לייק יור בוטונד וייט שירטס 
אי אם וורינד ואן מייסלפ אט דיס וורי מומנט
האו דיי סאי,
אז וי ספיק 
איף יו נואו ואט איי מין
אנד איי נואו
איי כן פיל איט 
איי נואו
יו נואו
אקזאקטלי ואט איי מין.

(איי לוק לייק וואן אוף יו
באט איי אמ נוט וואן אוף יו
איי אם נוט 
איי אם נוט בטטר
איי דונט ט׳ינק איי אם בטטר דן אני וואן אוף יו
איי רילי דונט
באט
איי אם נוט 
איי אם נוט וואן אוף יו
איי אם נוט רילי בלונד
אי אם נוט ארי-ת
איי מייט בי לייט 
איי מייט לוז איט או איי מייט לוז יו
אנד דן וואט? הא? יו טל מי
אנד דן וואט?)

יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

מינכן 5 (שכחתי ללחוץ "פאבליש" בלילה, אז הוספתי הבוקר כמה שורות)

בינינו, מה שבאמת הכי מדאיג אותי זה שהתחלתי להעדיף מלוח על מתוק. 
ה "פוול באק" או ה- "גו טו" "ניד" הוא עדיין המנחם. המתוק. 
אבל אני בהחלט יותר ויותר רואה איך בא לי ציפס, איך בא לי בשר על מקל. איך עוד לא המציאו אנרג'י בר מלוח (ולא, עוגיית עבאדי זה לא נחשב). 

הרצון והנסיון להתחבר למה שהוא הרצון. 
מה בא לך? מה את אוהבת?
אולי הבעייה היא בנוסח 
מה בא לי? מה אני אוהבת?

לפעמים, כבת-אדם. אני אוהבת קשה. אני אוהבת שקשה. 
למה אנשים בוחרים במסלול השחור בחופשות סקי? זה שהכי מאתגר, זה שהכי פוצע, זה שאיך-שלא-מסתכלים-על-זה הולך לעלות לנו יותר. 

Today's quote - 
"She needs harmony, like all of us" 

אהבת אחים 
תלויה במוסכים 
-מורשים 

הפעמונים מצלצלים 
אני מצפצפת על המאמינים 
אותי לעומתם בקושי שומעים 
-ברחבי העיר 

שמפו בשילוב של סבון רחצה
אין זו הלצה 
-לגבר 

מזומן לאסוף את המכנס 
מזומן לאסוף את המכנס 
- בגרמנית 

כשאני כותבת אני מקריאה לעצמי בראש
חרוזים במקום וכפל משמעות.
אני יודעת כשאתה קורא זה לא נשמע כך 
אני יודעת כשאתה כורה 
(לי) - בור - עמוק 

"כבשת לך מקום על הצג שלי!" - הצהרת אהבה בעידן הדיגיטלי
אהבת שומרי מסך 
אהבת שומרי הסף 


יום שבת, 24 באוגוסט 2013

מינכן 3

הופתעתי לגלות שעליות גג כאלה באמת קיימות. כאלה שהשיפוע שלהן ממש מזמין אותך לחטוף מכה בראש. כמעט מתחנן. אחרי המכה כדאי לעצום עיניים לכמה רגעים. לפעמים זה קורה אוטומטית ממש. 

הגבר הגרמני שלך בוהה ממקומו הנוח על הספה הכהה. הוא לא בוהה בך. אל תדאגי. 
הרעש מקורו במרקע. החיים שלנו בתוך ובין המסכים. הדימויים זועקים, העומס חונק אותי. אין כזה דבר מספיק. אין חדשות חדשות מדיי. מי עשה מה למה כמה איפה. לייק. הייד. שיט. 
פרינסקרין, אנדו, סייב, שר. ריפרש ריפרש ריפרש, זה ה-'נו פלייס לייק הום' החדש.  

notes to self 

בבושקות של ביקורת עצמית. הקטנות יותר זונות יותר. את גם רוצה להמשיך ולפרק ולהגיע ללב וגם כל 'טופ' ו-'בוטום' שיורדים את חשופה יותר. 
מחשבה של פוסט-חלום מאחד הבקרים האחרונים. לקלף את עצמי. להתקלף מעצמי. מחשבות בצורה של שכבות. 
רואים חדשות. אני מבינה לפחות 35% מהמילים. זה לא עוזר לי בשיט. אה-לה-אמריקנה. 
דיסקרימינירו. איי האב אה דרים. קינדר. הכל מדובב. מנסה להראות זולידארה. להיות שווארצע.
 להתחבר לאייץ' מלשון אייץ' די. להנות מאותם רגעי סלואו מושן בודדים. העיניים שלו על הכדור, העיניים שלי מתרשמות מרקמות שריר או קצוות שיער שנעות בכיוון הפוך מהיבשה.    

האבחנה הייתה: "קרסול פורה". וההנחיה הייתה להמשיך עם ההדמיה.
למען האמת אני אכולת קנאה. הקרסול שלי אפילו לא קרוב ללהיות פורה. זו בטח תחושה מיוחדת.  

רשימת הדברים שבארץ מתאימים לפורים או יהיו ממש פאדיחה וכאן באירופה הם מתאימים ולגיטימיים ואף אחד לא אומר כלום (לא מניסיון אישי):
1. לעשן בפומית. 




יום שישי, 23 באוגוסט 2013

מינכן 2

ושוב, זליגה. 

בהדגשת תווי הפנים מתחדדת חוויות ההכרות עם הפרצוף שמולך. הייתי כותבת פנים אבל פרצוף זו מילה יותר וולגרית ולכן היא נבחרה להשתבץ במשפט הקודם. כל אלה נכנסים לפסקה הנוכחת. 
כל אלה נכנסים לשקית הבד הרב פעמית.
למרגלות הקולסאום ברומא לא קניתי דגם מוקטן של מגדל אייפל. גדם מוקטן של מגדל אייפל. 

יש הסבורים כי ישנם סוגים שונים של נקיון. אינני מסכימה עם עמדה זו. יש ניקיון ויש ליכלוך ובינהם ספקטרום רחב. מקום למבחן סדר העדיפויות, פריטים רבים, תלתלי אבק, איגלי זיעה, נילונים מרשרשים, גוונים של הזנחה פושעת או סתם רצף חוקי מרפי שמתנהגים אלייך רע. שילובים של משטחים חלקים עם כתמים בוטים. בדרך כלל עקב מפגש מכונן בין נוזל למוצק. בין אם זה נוזך סמיך כרוטב או נוזל מודגש כ-דיו או כוס יין אדום (יבש). 
דווקא שחור שחור או לבן לבן זה צבעים שיותר פשוט לנקות. נקודות קיצון שכאלה. 
לפעמים בטיפול במפגע בודד נחווה שידרוג כללי של כל סביבת העבודה שניזוקה. 
מצב של ליכלוך-וודאי יותר קל לנקות ממצש של כאילו-נקיון. 
רטוב> לח> חלק> הרגע ניגבתי/העברתי סמרטוט
העברתי, סמרטוט
העברתי לסמרטוט - - - ד"ש גם ממך.

לא למחזר. דווקא בגרמניה. מרד נעורים. 

מחזר
(שיר לא גמור שטרם פורסם) 
מחזר חד פעמי - מטרידן 
מחזר רב פעמי - מציקן 
מחזר אחריך, נענה ולא מתרצה - ציניקן    
מתחיל גם עם זו שממול - שחקן 
לא מוריד ממך את העיניים - פלרטטן 
סתם חברה שבאו כדי למצוא זוג שדיים ללילה אחד - לכו מכאן!

נחיריים 
(רצף קצב מחשבות) 
נחירה נהירה 
נוחר וזוכר 
הם מבטיחים לנחור ולא לשכוח, אז שיבטיחו, אפשר לחשוב שזה באמת עבד
את הנחירה יש להעמיק. בצידיבלים להרחיק. למלא את הריק, את השקט של הרגע הזה המחניק.  
על הקצב יש לשמור, כמעט לספור, לנחירות שלך יש צבע חום כמעט שחור 
כחול כהה, חגורה עבה. גם בנחירות, אתה עושה עבודה טובה. 
מטרונום עץ מופיע לנגד עייני 
עם הסרת העדשות, לרגע קל, הורחבו אישוני 
נוב 85, עד מתייייייי?

יום חמישי, 22 באוגוסט 2013

מינכן 1

כל הצריחה הזו כל הצריכה הזו כל הצריחה הזאת כל הצריכה הזאת
הגעתי למינכן. פעם שנייה שלי במינכן. נקי ויפה במינכן. מדבקת "נקי ומסודר" על היומן היומי לילד בשם מינכן. ההורים גאים במינכן. 
מהברז יוצאת בירה במינכן. וגם שותים קולה עם פאנטה ביחד במינכן. בכוס של בירה. מינכן מוגשת צוננת בתוך כוס זכוכית רחבה של בירה. זכוכית מחוסמת. מינכן מחוסמת. 
הספסלים צמודים ואנשים יושבים גב אל גב במינכן. הדשא של מינכן ירוק יותר. זה נכון. כי אין דשא, יש גן של בירה. במקום דשא צומחים ספסלים. שורות שורות. 
אני אהובה ויקרה בשפה זרה. במינכן. ושום דבר לא יכול להיות כבר כל כך נורא במינכן. 
(כי כבר היה כאן דבר כל כך נורא שהם דיי סגרו ת'פינה הזאת). 
הספה של מינכן נפתחת למיטה. הספר התרחב לידי סקצ' בוק. 
לא טוב לנסות לכתוב ולערוך תוך כדי. ברגע בשניה שהמודעות מגיעה הטקסט נדחק לפינה. הציניות עולה לפני השטח, הצינה מאירה פנים לציניות. במינכן קיבלה את פני בריזה, ואחרי קייץ תל אביבי הדהים אותי לגלות שהגוף שלי עוד זוכר איך זה שקר מהעולם עצמו ולא מהמזגן. והיו אלי אתמול בערב 3 שכבות! כן כן רבותי שלוש שכבות של חולצות.
שלום שכבות של חולצות. חולצות של שלום. 
שכבה ראשונה לב מזהב שקיבלתי. נסיון ברור לחפצן מערכת יחסים מרגשת שכולה ניטים מהתחנה המרכזית ועל זה יש פלולה לא קשורה וניט אחד יוצא דופן שהוא בעצם הניט שלנו. 
והשריון כותנה הזה מגן עליי מפני הזרים, מפני המפגש עם הזרים. המפגש עם הזרם. 
והלב הזהב מתאים לשיער הזהב (שגם קניתי במיטב מחלצותי) ויחד הם מסמנים אותי ב-וי כשאני פוגשת מינכנאים לא אנונימים נוספים. השמות מקבלים פרצופים. אנשי דו מימד הופכים לתלת. יש שמפתיעים לטובה. יש שלא מפתיעים. 
ויש מין הכרות עמוקה משונה מטורפת כמעט. כמה שעות של בהייה בפרצוף אחד ספציפי כבר צברתי בחיים וכמה הגנטיקה עדיין חזקה וכמה חברים חדשים יהיו לי עוד בפיד. 
טיפה גדולה שקופה מצטרפת לתוך הכוס קפה שלי. ההחלטיות הברורה שלה לחבור לנוזלים שכמותה, לעומת חוסר ההחלטיות שלי. תוך רגע היא נבלעת בהמון. 
גם אני והבלונד כאן לא יוצאים דופן. חוץ מהצ'כונה שסביב הדירה שלי בתל אביב עוד לא הייתי בשום מקום בעולם שבו אני באמת יוצאת דופן. היכולת המקומית הזו, מטעה לפעמים גם אותי. 

בתקופה שבה זה לא ה-מה אלא ה-איך
בתקופה שבה זה לא ה-איך אלא ה-מה
איפה זו שאלת מבוא.
כמה זה השורה התחתונה וההבדל בין מדוע ל-למה כבר לא באמת משנה. 


יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

יום ראשון, 14 ביולי 2013

עמודים 279 ו-280.

שוכבת על המים / דליה רביקוביץ 

עיר ים תיכון מסריחה
גהרה על המים
ראשה בין ברכיה 
גופה מזוהם בעשן ואשפות. 
מי ירים מאשפות 
עיר ים תיכונית רקובה
רגליה מוכות גרב, 
בניה זה לזה 
גומלים בסכינים. 

ועכשיו הוצפה העיר ארגזי ענבים ושזיפים
דובדבנים עומדים בשוק לעיני העוברים. 
השמש השוקעת ורודה כאפרסק 
מי יוכל לשנוא ברצינות 
עיר ים תיכונית מסוממת 
כמו פרה גועה מיוחמת 
כותליה שיש איטלקי עם חול ים מתפורר. 
לבושה סחבות עם ריקמה
אבל היא לא מתכונת, 
לא מתכונת לשום דבר. 
והים מלא סמוך למצחה העיור
והשמש שולח אליה קרניים שופעות רחמים
כאשר יפוג זעמו לעת השקיעה. 
והדלועים והמלפפונים והלימונים המתפקעים מצבע ומיץ 
נושבים עליה ניחוח קל של בשמי קיץ. 
והיא אינה ראויה. 
אינה ראויה לאהבה או לחמלה. 

עיר ים תיכונית מזוהמת
איך נפשי נקשרה בנפשה. 
בגלל משך החיים,
בגלל משך החיים.

יום שלישי, 9 ביולי 2013

8:15


בא לי לכתוב על אהבה ועל זמן. על מה שאהבה עושה לזמן ועל מה שהזמן עושה לאהבה. 
בא לי לכתוב על היכולת להעריך דברים. היכולת להעריך זמן. היכולת להעריך אהבה. 
מה שמשותף לזמן ואהבה זו האשליה שאפשר להכיל אותם באופן כמותי. הנאיביות שבה אנחנו שואלים "כמה?". כמה זמן יש? כמה אהבה יש? כמה זמן נשאר? כמה אהבה נשאר?
הם מתקיימים זה בתוך זה. האהבה מכילה את הזמן, הזמן מכיל את האהבה. 
אולי הם זוג? זה בטח קומפליקייטד (לפחות על ציר הזמן) 3> 

יום שני, 18 בפברואר 2013

הביטו.

וראו.
ותקראו !
ותאזינו !!
ותספרו לי מה דעתכם.
תודה.

יום שישי, 8 בפברואר 2013

חפצים אישיים 
מילים ולחן: נעמי שמר

הקלידים הלבנים והשחורים
את מגע ידה הקל זוכרים
האהיל אשר על גבול האור
על צילה באדיקות ישמור

השטיח מחייך כשהוא נזכר
וכמוהו השמיכה וגם הכר
במטבח יש לוח עץ חלק
שמכיר את הסכין שלה

תנו כבוד לחפצים
לחפצים יש זיכרון ארוך
החמימות הסבל והרוך
דבקים בהם ללא מנוח

הם לא יתנו לך להתאושש
הם לא יתנו לך לברוח
תמיד תוכל לשוב ולמשש אותם
לחפצים יש כוח

בארון שלה ישנם כמה ספרים
שבלילה נפתחים ונזכרים
במקומות מסוימים מאוד
שרשום בהם דבר חשק או דבר סוד

ויש עציץ אחד של אורכידאה
שקשור אליה במיוחד
אני אזכור אותה אני יודע
ולקולה אני אתגעגע
בשפתיים חתומות.

תנו כבוד לחפצים
לחפצים יש זיכרון ארוך
החמימות הסבל והרוך
דבקים בהם ללא מנוח 

ויש עציץ אחד של אורכידאה
אשר קשור אליה במיוחד
אני אזכור אותה אני יודע
ולקולה אני אתגעגע
בשפתיים חתומות לעד. 

יום שני, 21 בינואר 2013

פאנטום

התחשקה לי טבעת.
מורכב להסביר
לא עניינים שבלב 
סתם אופנה
כמו כולן
חולפת
פריט לענוד
קישוט עוד ועוד
שגיונות קטנים בהן אני ניטרפת
נזכרתי
חיפשתי
שמתי 
ביררתי
הלכתי
לבשתי
הציקה
הורדתי
וזהו. 

למה פאנטום למה?
למה גלימה שחורה
מבקר אותי בוקר, אור, חושך, לילה
האצבע עוד כה כאובה

זה לא המחסור המנטלי
זה לא המחזור החומרי
אני נשואה ביד שמאל 
ממש משונה
עניין רציני
זה כ"כ לא אני
ואתה אלמוני
ועדיין, באמת! לא חולמת אני!
נותר לי כאב בלתי רצוני
פאנטום.


ארכיון הבלוג