....and i don't know nothing at all.
"האשה היחידה שאשכרה אומרת לך מה לעשות זו הסתומה הזו מהוייז
מתי פעם אחרונה התייחסת באמת ברצינות למה שיש לי להגיד לך או לאnא שלך אפילו לצורך העניין?"
החצי חיוך האידיוטי שלי התרומם לי במרכז הפרצוף ממש מעצמו ויכולתי להריח בברור שאני בצרות
"על מה את מדברת???" התאמתי בחצי טון את הצרחת-תשובה הלא מספקת שלי בחזרה.
את רוב המשפט נאלצתי לצנזר
הזו מהוייז ממש לא סתומה. ושנינו יודעים שאת הרי גם בתוך הסופר תקשיבי לה ובלעדיה לא היית זזה מטר צפונית לירקון.
"- זו אפליקציה. סכ"ה תוכנת מחשב וסאונד".
אבל ידעתי,
את צודקת.
היא בטח נראית טוב
אחת שלא אוהבת לנהוג ולהשתלט לי כמוך. היא אוהבת שמסיעים אותה,
היא מעדיפה איילון
לא מפחדת לנסוע מהר ולהגיע ליעד בלי כל הבולשיט הזה של להנות מהדרך
בקיצור,
היא כל מה שאת לא.
סאעמק,
היא אפילו חינם.
* * *
שאלות של ערך.
כואבת לי הברך.
תשובות יבשות.
גפיים חבושות.
חבושים.
זו העונה.
בכיכר המשך ישר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה