פטיט. בוקר. תחילת השבוע.
החצי השלישי שלי יושבת מולי.
אנחנו ״עובדות״.
קפה בכוס זכוכית. (משהו שאני עושה נכון)
חיפוש גוגל שלי החזיר אותי לבלוג שלי.
להתחלת ההתחלות. לארכיב הפרטי שלי. אני קוראת בשקט פוסטים ממקום אחר וממנעד טעמים אחר והרגשות והמחשבות אותו דבר.
שאלות של זהות, של אינטואיציה. של שייכות והרצון הזה ליצור ולהתמסר ל״סטודיו״ כשבנתיים החיים מסביב ממלאים בגירויים.
רב הגלוי על הנסתר, רב הנסתר על הגלוי. רב הגלוי על הנסתדר. (לא ׳יהיה בסדר׳, כבר בסדר!)
טעויות כתיב שאני מנצלת אמוציונלית (וידאו שיט שמטופלים של פרוייד היו אומרים עליו) כל כך הרבה שנים אני כבר מקלידה רק בימין ונוטה לשמאל עם הגוף והלב. אף פעם עוד לא מצאתי לעצמי פוזה נוחה. זווית נכונה ביחס ל-
החיים יפים. הם גם איומים. כל הרע עוד לפני, כל הטוב עוד לפני.
מתלבטת בראש על מנות לדינר של שישייה. שלושה חודשים מראש. עדיין מתאמנת על ה׳זה לא׳ או ׳למה לא׳. לשלב של ה״כן״ עוד לא גדלתי.
את השלב של ה׳YESיסמניות׳ אני לא בטוחה שכדאי לעבור.
המסלול סלול, תלול. ״השיטה״ עובדת. עדיף לרוחב מלאורך.
אני מכירה ומוקירה את הערך שבתיאום ציפיות.
כריות זרוקות מסביב למיטה בבוקר. יש כאלה שלא שרדו את ליל אמש. יש כאלה שלא יקומו מחר.
או סתם ימשכו עוד כמה דקות עם הסנוז, עיטוש בעיתו.
דחיית סיפוקים סופה בסיפוקים.
אני מתבוננת במנגנונים. מאחרת בהגשות לסמסטר קייץ של החיים שלי.
מתמהמת בקופה, משווה ביני לבין הקופאית. של מי יותר גדול, של מי יותר כחול.
מי יודעת מה היא שווה. למה. וכמה.
המונח ״וואליו״ בתוך המילה ״וואליום״.
אולי בעצם ערך הוא דבר בלתי מדיד.
אלסטי, מגיב, מקבל קילופים קטנים על כפות הידיים.
משהו בי, בבסיס של מי שאני, מתגעגע. אני מתגעגעת-תמידית שכזאת.
זולגות לי. אבל הן בסדר. אני בסדר איתן.
אני גם משתדלת הכי בעולם להיות בסדר עם עצמי.
לא לכעוס על הזמן שמתבזבז. לא להילחם בסדר העדיפויות.
להיות עכשיו. ועכשיו. ועכשיו. וכאן.
״קחו את זה מכאן.״
שלושתינו יודעים שגם אם ההרצאה הייתה עוד רבע שעה הייתי מסתדרת.
אבל בנתיים אני משלבת ״פורקאסטיניישן״ עם זרם תודעה.
הזמן זה הדבר הכי יקר שיש, ודווקא אותו הכי כייף לבזבז. לפזר. לחלוק בהנאות.
40 שנה זה כלום זמן.
ויקרא: במדבר (של הממשי), (קורים) דברים.
מחפשת את האימוטיקון של אום. מתייאשת. אני לא אבזבז על זה (כרגע) את הזמן.
איך היו אומרים? ״העיקר הכוונה״. בולשיט. שבועטוב!
