i am from the foreign/porn press

בקפה, היום העוגיה נגמרה הרבה לפני השלוק האחרון. איזה אושר.

אתמול ראיתי פרופורמנס ממש מתוק. היום אני מתכננת לראות עוד שניים. צרכנות של אמנות במובן הכי טהור של המילה.
הג'סטות הפיזיות של המופע ריתקו אותי. על גבול המחול. קשה לי לתאר במילים. שתי בנות, אחת גבוהה אחת נמוכה, זזות ביחד. אפילו הפרופורציות המעוותות היו מדויקות. חשבתי על שידוכים בין אנשים. למצוא פרטנרים לחיים, לעבודה וליצירה. אני חושבת על זה הרבה. הכל לטובת הקולקטיב (שירים למגירה-מגירה יקרה שלום). שלום, קוראים לי מיה ואני בלוגרית.
אני חושבת על חשיבות של כותרות וטייטלים.
תמיד חשוב לדעת את מה או את מי אתה מייצג. אני מתה על תגי שמות וסרטים של מאחורי הקלעים. זה מזכיר לי ורניסאז'ים והיררכיות. פריבילגיות, הבן של-, צוות הקמה. אני אוהבת את המתח שבין לפני לאחורי הקלעים. על החדר שבו עשיתי את המופע בסוף שנה ב' כתבתי "כניסת אמנים". לא נראה לי שמישהו שם לב אבל לי זה היה ממש חשוב. זה גם הגדיר את החלל וגם התייחס באופן ישיר לקהל שראה אותי. בכלל, אין כמו קהל שבוי. אמנות בכוח.

אני אוהב משחקי מילים וצילילים בשפה. כשהצעתי לחברים כאן לעשות "פורים פארטי" הם שמעו "פורן פארטי". אני תמיד עובדת על כל המקבילות בעיברית (מי שמכיר את השיר שלי על משרד הפנים) אבל רק עכשיו מתחילה להנות מהמקבילות באנגלית. וגם התירגום של הדברים לפעמים היסטרי. שי איז שאי.

בבושקה. משהו בתוך מהו, תופס את אותה הצורה.

ברגעים אלה ממש יורד שלג לכל הכיוונים. זה יפה מרחוק אבל כדאי שתדעו ששלג בתוך העיר זה מזה מגעיל. קשה לצעוד ברחובות והכל הופך לעיסת בוץ חומה וקפואה. סלש'. עם המגפי-שלג אני תמיד מרגישה איזה 5 קילו יותר. הם לא כבדות אבל אני כבדה כשאני בתוכן. הולכת על פני הירח.

פורים שמח ועד-לא-ידע לכם יקרים.

(התחפשתי לפוסטר של אנדי וורהול)