בראיון עבודה למלצרות בירושלים. אחרי שדפקתי קצת פן וקצת מחשוף וקצת השאלתי ניסיון מקצועי פנה אלי ר' החינני ואמר:"טוב, מיה...אז מה הפלא שלך?" . ואני, את אותו רגע לא אשכח. התרגשתי נורא. סוף סוף, שאלה לעניין, נמסתי. נסיתי בכוח לאחוז באותיות ובצבעים שרצו לי בראש, לנסות לתת לו להציץ לשיגעון , להסביר שאני זו רק אני. הקונספט שמחבר בין הדובדבן לקצפת, היכולת לערבב את את גבולות השחיתות עם הטעם הטוב ועדיין שזה יהיה סופר מיקצועי. עברו 5 שניות ארוכות ואני עדיין חלמתי איך אני גם מספרת לו שאני בדיוק מתכננת ללמוד גם לעוף, ר' שוב שאל: "מיה, מה הפלאפון שלך?"
גאות בחיי. בלי תקופה ובלי שוב. ציירי לך שפם. שובו של ההיבריד. עלייתו ונפילתו של הקונספט האינטרדסיפלינארי. ישנן יפות ממנה, אך אין יפות כמוה. מרק מגיע בקופסת שימורים. לימדו אותי בבית ספר איך לצייר חור של תחת. ככה- *. אני עומדת לפני רגעים גדולים של מבוכה. אני מקווה שאני לא מסתירה לך. כבר מתגעגעת לימים שעוד לא הגיעו.
http://www.youtube.com/watch?v=JCseeCGt6YI&feature=grec
ראיתי ראיון עם מ.אברמוביץ' ובסוף היא מסבירה- שיש בעולם היררכיה ברורה. הכי למעלה זה מוזיקה, אחר-כך פרופורמנס ואז כל הארטס'... יש שיגידו שזה אפילו "נכון אובייקטיבית". אני פשוט מתה על אמנות. רק רציתי להדגיש את זה.
עכשיו פעם נורא באופנה. חזרה אל הבנאליות בזרועות פתוחות, בחולצות ג'ינס ובמסגרות משקפיים גדולות. רמזים מתרימים?!. אמונה בזוגיות. צעיר זו שאלה של טעם. להדביק מדבקות מבפנים, כדי שאני אוכל לראות אותם ולא בשביל שאר העולם. דברי איתי דחוףףףף!!1111
http://www.youtube.com/watch?v=nmVokxPET-0&feature=related
אולי לפעמים נדמה לכם שאתם מבינים. אל תטעו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה