הסתכלתי הרגע ועכשיו בדיוק אפס מעלות. שווה.

אני מנסה תמיד לחשוב על האנשים שקוראים את מה שאני כותבת. הרבה פעמים גם כשאני חושבת ולא בהכרח כותבת אני כאילו פונה לקהל, לרבים.
ונדמה לי שיש לי בראש איזושהי הגדרה למושג של 'האחר' הפנימי שלי שהיא של רבים. אני מבדילה את עצמי מהסביבה כיחיד מול רבים. זה מין ערבוב של פסיכולוגיה בגרוש עם סיפור חנוכה וקצת גם המשך לכל הקטע שיש לי עם המראה.
אני אולי אנסה לעשות כאן אזושהי עבודה עם מראה. זה מזה מגעיל בעיניי- כל כך לעוס וברור וכזה דימוי זול ושחוק. אבל זה מה שהופך את זה לכל כך שווה את המאמץ. להזיע (מבפנים, במוח) על לנסות "להביא אותה" במראה בדרך אחרת.
(כרגע אני בעיקר עדיין מנסה לשכנע את עצמי).

לעבוד קשה. ללמוד קשה. לבלות קשה. לחגוג קשה. לנקות קשה. להקשיב קשה.
קשה של לחם. מיים קשים. קשה בכף רגל. לא קשה זה לא בהכרח קל.

פינת הדונאט השבועית: אני שמחה להציג את פינת הדונאט השבועית שבה כל פעם אני אדגום עבורכם, שמונת קוראי הנאמנים, את המאפים העגולים ותמימים למראה שמתגלגלים כאן ברחובות טורונטו. הפינה באדיבות זוג התורמים הפילנתרופי לולי ודוויד שרכשו עבורי כרטיס לרשת טים הורטונס שפרשה עלי את חסותה ומציעה בכל פינה שלישית של העיר לחסום את עורקיכם כמעט בחינם (=פחות מדולר לדונאט, שלא תגידו לא שלא אמרו לכם).
עד כה נדגמו בקפידה שלושה מוצרים של הרשת ולהלן הממצאים:
דבר ראשון כמו סתומה הזמנתי את מה שבתצלום הפוסטר הענק שתלוי על קירות הרשת (זה זה שבתמונה למטה). מכיוון שעברו שבועיים (!) נותר בי רק זיכרון קלוש של מתיקות ופריכות. היה מילוי של מין קרמל שחולק בצורה לא שווה בכיס המאפה וששאלתי את אפשר לחמם דבר כזה הסבירו לי שזה יהרוס את איך שנראה הציפוי. (תזכורת לעצמי: לקנות ולחמם אחד לבד. זה שידרוג על בטוח). המוצר השני סיקרן אותי בזכות הנגישות שלו. מדובר ב"טים ביט'ס". יענו החתיכות שנפלו מהאמצע של הדונאט המקורי. אין לי מושג אם זה נכון. הצד הרומנטי שבי היה רוצה לחשוב שכן. העניין הזה מאפשר לדגום מגוון רחב של מיני חתיכות. השורה התחתונה היא שלא משנה אם תזמינו 4 או 6 או 20 (ממש כמו נאגטס) אין מצב שזה מספק.
(תזכורת נוספת: ראיתי אנשים מסתובבים כאן עם מין קופסת קרטון מיוחדת למוצר הנל. אדאג למענכם לברר במה מדובר).
שלב המחקר האחרון בוצע לפני מספר שעות: אכלתי דונאט של "סאוור קרים" כלומר שכנראה יש בתוך הבלילה איזשהו אלמנט של חלב או יוגורט. זה דונאט הרבה יותר דחוס מהרגיל (אבל הוא לא גדול, אולי שאלת מחקר נוספת היא לגבי הכמות ולא האייכות...). היה ממש לא רע. אפילו להפך.
שוב, אני בזמן האחרון בעד להכניס הרבה דברים למיקרוגל (או כי קר כאן או כי המיקרוגל חדש בדירה או שניהם) אבל מדובר בהחלט בציון של 9 מתוך 10. תמיד ידעתי שיש לי טעם טוב!
(הישארו עימנו לדגימות הבאות: אגף המלוחים (בייגל זה הסבא של הדונאט) ואגף המצופים והממולאים (או בשמו המלא: מי מפחד מהקרם העשיר שבפנים?))....