88 בקנדית זה 91

http://www.jazz.fm/

למרות שהמומחים מאוד דאגו לי בארץ לפני הנסיעה והגעתי לכאן עם כמות מוזיקה אינטנסיבית (- מילה שמתארת גם את הכמות וגם את המוזיקה) הייתי חייבת להרגיש עוד קצת בבית ומצאתי לי את ה- 88fm המקומי שזה 91fm. פשוט תענוג.
(אתם מוזמנים להאזין און ליין בקישור שלמעלה..... i hear you)

יש כאן קטע כזה שהמספרים ובכלל הדברים, הם לא מה שהם. כלומר היה רשום שהיום 7- מעלות אבל גם רשום בצד בקטן שזה בעצם מרגיש כמו 12- (יום יפיפה לכל הדעות). וגם בסופר מבצע מדהים של 3 ב-4 תמיד יהיה לפני החישוב של המיסים והמע"מ ויצא בסוף יותר מ-5. כל קורס כאן הוא חצי נקודה, אבל מבחינת בצלאל 5 קורסים כאן זה 12 נקודות. היום הראשון של השבוע הוא בכלל שני ואת כל הנושא של הגדלים והמידות אני עוד מאוד רחוקה מלהפנים.
את מרכז העיר טורנטו חוצה רחוב יאנג שהוא הרחוב הארוך ביותר בעולם (!) הוא כאילו קו האיפוס של העיר כשהכל נמדד ביחס למערב/מזרח מיאנג. כל מספרי הבתים נמדדים גם ביחס ליאנג כך שיש כתובות שמופיעות פעמיים באיסט ובווסט (כמו בנואבה-יורק...). כשנוסעים בטראם (קרוניות חשמליות ברחוב) מהדירה שלי (389 קווין ווסט) ימינה/למטה אל רחוב יאנג השם של התחנות יתאים לרחובות החוצים שנמצאים מצד ימין ולהפך, בדרך חזרה (גם אם זה נראה לי בדיוק באותה נקודה), השמות אחרים לגמרי והם לפי הרחובות הניצבים משמאל. הייתי רוצה לחשוב שמדובר בגמישות מחשבתית, שלהכל יש שני צדדים ושכאן לא לוקחים שום דבר כמובן מאליו אבל זה בדיוק להפך ובעצם יש בקנדה את ה"עצירות" האמריקאית הזאת וגם את הקמצנות הפנימית שהם מסווים בתירוצים כמו "תקציב סטודנט" או "לחשוב ירוק" (אם אין לך כאן שקית מהבית פשוט אכלת אותה!!!). אבל איך לעזאזל לא חם להם עם המעיל כל הזמן? אני מבינה שאם אני לא אלבש מעיל בחוץ אני אכחיל ואאבד תחושה בכל הקצוות אבל (אצלי בכל אופן...) זה עובד גם הפוך. ואני מוצאת את עצמי נמסה לחלוטין ברגע שאני נכנסת לתוך הבצפר/חנות/קרונית - המרחב הציבורי הסגור.
כמות האנרגיה שאני מוציאה במהלך היום על להתפשט ולהתלבש ולהתפשט ולהתלבש (...ועוד בשביל מה/מי?...) פשוט הזויה (הם לא ככה- אולי זו עוד צורה שלהם לחסוך). אני בטוחה שמי שמביט בי סוחבת אחרי את המעיל, הכפפות, הצעיף, השכבה הנוספת (כשצריך) והכובע משתאה שאני לא מאבדת את שיווי המשקל, ועוד לא סיפרתי לכם על האדים שיש במעברי טמפרטורות על המשקפיים, איזה מביך!.

> אני תמיד בעד יותר מזל משכל. המוכר בחנות עשה טעות כשקניתי מיטה ומזרון. אז נכון שהלכו לי היום סתם איזה 4 שעות והגיע מזרון לא נכון (ואני אמשיך לישון על אויר, אבל זה ממש לא כמו לישון על ענן) אבל במחיר של המיטת יחיד הם כנראה יאלצו לספק לי מזרון זוגי שיגיע לקראת הסופ"ש. (טפו-טפו-טפו). עכשיו אתם באמת מוזמנים.
>איזה כייף זה סקייפ. בחייאת תתחברו
> מחר: אולי אני אעיז לספר לכם מה כבר קניתי/אכלתי, עוד חגיגות וירטואליות ליומולדת של אמאשלי, ושיעור פרופורמנס ראשון באוקד!
> אגב, מתי כבר עבר מספיק זמן מאז שנסעתי ויהיה מותר לי להתחיל להתגעגע רישמית?