יום שישי, 15 בינואר 2010

נהג, תעצור לי בפינה!

אז ככה, כל בוקר אני מבטיחה לעצמי שאני לא אפספס את התחנה של הביתספר וכל בוקר כשמודיעים במערכת כריזה(=קריזה...) את השם של הרחוב המבוקש אני בטוחה שהפעם זה יצליח לי ואני ארד כמו שצריך. זה עוד לא קרה. אני אפילו לא בטוחה שאני יכולה להסביר כל כך למה. נדמה לי שבפעם הראשונה פשוט פיספסתי את התחנה, פעם אחת משכתי את הכבל(שזה כמו ללחוץ בפעמון) ולא ירדתי במדרגה הנכונה (שפותחת את הדלת אם אתה עומד עליה כשהקורנית עוצרת) , פעם אחרת שחכתי למשוך בכבל והייתי במקום (נדמה לי) אבל הדלת לא נפתחה. זה פשוט עוד לא הסתדר. בדרך הביתה אין כל כך הרבה בעיות. פעם אחת פיספסתי וירדתי תחנה אחרי ופשוט מיתגתי את כל הסיפור מחדש ואמרתי לעצמי שזה בכוונה כי רציתי להכיר עוד קצת את האזור...

אני מבטיחה להמשיך לנסות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ארכיון הבלוג