תיאום ציפיוות עם המציאות ושיעור ראשון בקנדית

אז ככה, הסופשבוע היה באמת מאוד פרודקטיבי ובשלושה ימים הספקתי לנחות, לעבור לגור בדירה בדאון טאון טורנטו, להוציא כרטיס סטודנט, לשלם ביטוח בריאות, לקנות 2 כריות, מצרכים בסופר, ירקות באיזור של השוק, ספר יד שנייה של מייקל ג'קסון בדולר, מזרון ומיטה במבצע (המשלוח אמור להגיע מחר. אמן.) מעיל חם מאוד, פלאפון מקומי וכרטיס תחבורה ציבורית שבועי. הספקתי גם לאכול צ'ילי ודונאט ברשת הידועה לשימצה טים הורטונס (עד תשמעו עליה הרבה), להתבלבל במרכז איטון (האמא של המולים הקנדים), לנסוע ללילה מחוץ לעיר, לסוע לכיוון הלא נכון במטרו (אבל רק איזה 3 תחנות), ללכת ברגל מהדירה עד הבצפר בקור איימים ולהצליח להתחבר לאינטנט של סטארבקס בפינה ממול מהחדר שלי.
אבל כל זה לא עזר כשגעתי היום בבוקר ל"לימודים". ללאנץ (=פיצה?!) של הסטודנטים מהחילופים שהיה אמור להיות ב11 והתחיל ברבע ל12 הגעתי במצב רוח עדין (ראה ערך: כמעט דמעות בעיניים) אחרי שברור קצר העלה שלכולם (כולה עוד 5 אנשים) חוץ ממני יש כבר מערכת שעות ושקרול (איזו גברת בת 60 שבאה לכאן לחילופין מוושטצ'סטר) כבר הייתה בבוקר בשיעור!
כמובן שמהצד שלי הכל היה נראה הרבה יותר דרמטי: הגעתי במיוחד לכאן כל הדרך מירושלים, ולא רק שיורד עלי שלג אלא אני מפסידה לימודים בבבצלאל בזה הרגע ממש בעוד שכאן לא נראה שיהיה לי לו"ז עד לפני יום רביעי. נסו לתאר לעצמכם את הטרגדיה כשהסיסמא לאינטרנט שלי לא עבדה וכבר דמיינתי את עצמי על מטוס בחזרה לארץ.
אני אקצר ואודיע לכם שעכשיו אני ממש בסדר עם זה שעד יום רביעי לא יהיה לי אישור סופי למערכת. הפנמתי שאני סטודנטית חילופים אסרטיבית ושפשוט מגיע לי!!! וברגע שהשיעור שהחלטתי ללכת אליו (על דעת עצמי) ב- 4 התחיל, שוב הבנתי איך ולמה אני בכלל פה. הרי לפי התוכנית "אוקד" (אונטריו קולג אוף ארט אנד דיזיין) עוד יספרו שאני למדתי אצלם בחילופים....

pablic arts
אז מזה בעצם פאבליק ארט? ובכן, לפי הסילבוס הקצרצר (4 עמודים) בסוף הסימסטר אולי תהיה לי תשובה יותר ברורה.
(שלא לדבר על המשימת קריאה לשבוע הבא....הספר מצולם בכתב קטן משני הכיוונים)
הפרויקט הראשון הוא אמיתי, כלומר פרויקט שקורה במציאות ושני התלמידים שידורגו הכי גבוה בכיתה יזכו לשלוח את ההצעה שלהם לתחרות הבינלאומית:...(תחזיקו חזק את הידית של הכסא) לתיכנון מוניומנט אנדרטת השואה בטיילת של אטלנטיק סיטי! http://www.acbhm.org
כן, כן. שמעתם נכון. זה קורס שמשלב עבודה בחלל (הלפמן) הציבורי, יחד עם פיסול מונומנטלי (צביקנטור) כשכל זה תחת ההגדרה של ארכיטקטורה בכלל (אורון, דבר איתי בסקייפ a.s.a.p). הפרס הוא מיליון דולר.
ואם זה לא הרשים אתכם מספיק, חוץ מהמודל, תוכנית העבודה והתקציב אני גם מרצה במרץ מול הכיתה על אמן מודרני והפרויקט סיכום כולל יצירת פעולה במרחב תחת הכותרת המפוצצת "אינטרווניש'ן אסטטיקס" שזה הפיתוח האחרון של הריליישוינאל ארט'ס. (יש איזה אמן מקומי שהלך למוזיאונים חשובים והקיא על יצירות מופת קלאסיות. נשמע משו משו.)
כלומר: זה בעצם פרופורמנס, רק שהם עוד לא יודעים את זה.
השורה התחתונה היא שברגע שהוא התחיל לדבר והיה לי קשה לעקוב היה לי גם הכי כייף והכי מאתגר. השתתפתי כמו גדולה בדיון הסועד על "מה בין פרטי לציבורי" (A8 !!!) והבנתי שאני בכל זאת, כנראה, במקום הנכון.

אני לא ארחיב על חנות המחשבים הפיצית שגליתי בתוך הבצפר בקומה 3. גם לא על השותף הג'ינג'י שלי שרגע נכנס לדירה או על כמה אני נראית כמו באתר סקי לעומת סטודנטיות שהלכו היום עם קצר (!) יהיה זמן להכל וזה גם בעצם לא משנה. נשיקות.
כאן יואב טוקר, פארי'.