יום שלישי, 20 באפריל 2010

לא יודעת מי אני, - מי שמביט בי (מאחור?!)

אני רוצה את החברים של החברים שלי אצלי בספר טלפונים השחור והקטן.
אני רוצה שהילד שלי יהיה הכי מוצלח בגן.
אני רוצה תמיד לדעת איך לבחור פירות מובחרים. ולהיזהר מיותר מדי מחשבות על בחור(ים).

אני שמחה לאחוז את האובסייה שלי אפילו באצבעות הרגליים. אני שוכחת להביט לעיתים קרובות לשמיים.
גרביונים מטבעם לנזול. כל הפירורים מרגישים בפה כמו חול. אני רוצה לאכול הכל ולעולם לא באמת לגדול.
לאורך או לרוחב. לעומק כן.

- - -

פילים ורודים בתחתית הכוס, היא אמרה לו תרקוד. עוד ועוד ועוד. ועוד.
פורסם על ידי ב-

תגובה 1:

  1. א21 באפריל 2010 בשעה 17:17

    שמחת הכתיבה


    אנשים כותבים
    לשוחח עם עצמם ועם אחרים
    אנשים כותבים
    כדי לגעת בעצמם באנשים אחרים
    אנשים כותבים
    כדי לתת ללהיות
    להיות אנשים
    כותבים


    שמחת הכתיבה / ויסלבה שימבורסקה

    לְאָן רָצָה הָאַיָּלָה הַכְּתוּבָה דֶּרֶךְ הַיַּעַר הַכָּתוּב?
    לִשְׁתּוֹת מִמַּיִם כְּתוּבִים,
    שֶׁיְּשַׁקְּפוּ אֶת פִּיהָ הַקָּטָן כִּנְיַר הַעְתָּקָה?
    מַדּוּעַ הִיא זוֹקֶפֶת רֹאשׁ, הַאִם הִיא שׁוֹמַעַת מַשֶּׁהוּ?
    שְׁעוּנָה עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם קְטַנּוֹת שֶׁהֻשְׁאֲלוּ מֵהַמְּצִיאוּת
    תַּחַת אֶצְבְּעוֹתַי מְנִיעָה אָזְנֶיהָ.
    שֶׁקֶט – גַּם בִּטּוּי זֶה מְרַשְׁרֵשׁ בַּנְּיָר
    וּמְיַשֵּׁר
    אֶת הָעֲנָפִים שֶׁנּוֹצְרוּ עַל יְדֵי הַמִּלָּה "יַעַר".
    מֵעַל הַנְּיָר אוֹרְבוֹת לְזִנּוּק
    אוֹתִיּוֹת, שֶׁעֲשׂוּיוֹת לְהִסְתַּדֵּר לֹא טוֹב,
    מִשְׁפָּטִים מְכַתְּרִים
    שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֵהֶם מִפְלָט.
    בְּטִפַּת דְּיוֹ יֵשׁ מְלַאי גָּדוֹל
    שֶׁל צַיָּדִים עִם עַיִן עֲצוּמָה,
    מוּכָנִים לָרוּץ מַטָּה בַּמּוֹרָד הַתָּלוּל שֶׁל הָעֵט,
    לְהַקִּיף אֶת הָאַיָּלָה, לְהִתְכּוֹנֵן לִירִיָּה.
    שׁוֹכְחִים שֶׁאֵלֶּה אֵינָם הַחַיִּים.
    כָּאן, שָׁחֹר עַל גַּבֵּי לָבָן, שׁוֹלְטִים חֻקִּים אֲחֵרִים.
    עִפְעוּף הָעַיִן יִמָּשֵׁךְ, כְּכָל שֶׁאֶרְצֶה,
    יַרְשֶׁה לְחַלְּקוֹ לִנְצָחִים קְטַנִּים
    מְלֵאִים כַּדּוּרִים שֶׁעָצְרוּ בִּמְעוֹפָם.
    אִם אֲצַוֶּה, כְּלוּם לֹא יִקְרֶה כָּאן לָעַד.
    עָלֶה לֹא יִפֹּל שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנִי.
    גִּבְעוֹל לֹא יִתְכּוֹפֵף תַּחַת נְקֻדַּת פַּרְסָה.

    וּבְכֵן יֵשׁ עוֹלָם כָּזֶה,
    כָּפוּף לְגוֹרָל שִׁלְטוֹנִי?
    זְמַן שֶׁאֲנִי קוֹשֶׁרֶת בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת סִימָנִים?
    קִיּוּם שֶׁסָּר תָּמִיד לְמָרוּתִי?
    שִׂמְחַת הַכְּתִיבָה.
    הַיְּכֹלֶת לְהַנְצִיחַ.
    נִקְמַת הַיָּד בַּת הַתְּמוּתָה.

    השבמחק

הירשם ל- תגובות לפרסום (Atom)

ארכיון הבלוג