יום ראשון, 18 באפריל 2010

בחזרה ל- - -

לפעמים זה כמו שצדי אומר:"זה כמעט" או "זה, זה... זה על יד" ולפעמים זה פשוט בדיוק!
אני ממש שואפת באופן יומיומי לשמירה על המינונים. להנות ולסבול בדיוק במידה הראויה. זה לאו דווקא אומר איזון. אני לא מאמינה ב'שווה בשווה'. אבל נדמה שיש לכל אחד את ה'מרשם' שלו לעבור את 'זה' בשלום. לחיות טוב. ולרגע לא להתפשר על פחות. שמעתם?!!
יאללה, קנדה. פוש אחרון.
ובכלל לא משנה כמה אני נהנית ואוהבת את היום (או אם הוא עגום לגמרי ומתהפך עלי) אני תמיד חושבת גם על מחר בבוקר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ארכיון הבלוג