יום ראשון, 13 ביוני 2010

ורדרד זה הלבן החדש- על שינויי צבע והעדר קתרזיס ראוי. תגיבו




















אני מחליטה שוב לשתף פעולה. עם עצמי, עם המציאות. עם אנשים מדוייקים כמו רבקה או מל או מישל ואפילו גרג.
זה הרצון להיפרד מה-"רייט נאו" של הצעירות ל-"רייט" הנכון של הבגרות. כן. זה כואב.
אני שוכבת במיטה ומנסה שהיא לא תיגע בי. אתם מבינים, שמתי כזה קרם ברגליים, ואני מנסה שייספג ברגל ולא בסדין. שמתי קרם שמייצר תגובה עדינה בעור ומיצר שיזוף מזוייף. המוצר נוטה לא להיקלט באופן אחיד. אני נלחמת בסרטן ובתחנות רוח ובמנגנונים חברתיים של סולמות ערכים מעוותים וטעויות אנוש. יעקב נרדם על החולות הנודדים אל השמיים. האם אני ברשימת המוזמנים של "אנשי המסיבה בבית?"

יש לי כנראה אלמנט שחוזר בחלומות לאחרונה. לקראת סיומו של החלום (ממש בשניות האחרונות) אני משיטה את ידי ולוקחת/ שוברת חתיכה של שוקולד או משהו מתוק. אני ממש מחכה לטעום וכנראה שהראש שלי כבר משדר תדר של הנאה לפה אבל אני מתעוררת לפני הביס. טעים לי מה שהולך להיות. אני פחות או יותר מכירה את הפרשנויות הקלאסיות (כן, נכון, אני לא מסופקת וכו') אבל רציתי לבקש מכם להציע פרשנויות לאקט המתוק-בטרם-עת שלי או שפשוט תזמינו אותי לקפה ועוגה.

אה, ועוד משהו. אולי באמת כלום לא משנה ולא חשוב וכל זה אבל יש אנשים ממש שווים. מעט מאוד. אבל יש. אז בינתיים אני עוד כאן.
....." חלי, חלי אמרת משהו?"http://www.youtube.com/watch?v=p4aJipWCGwM

תגובה 1:

ארכיון הבלוג