בזמן הזה
שביזבזתי איתך וביזבזתי עלייך
וביזבזתי קלוריות ויכולתי כבר לישון איזו שעה צהריים.
בזמן הזה,
שנתתי לך יד והעולם ניסה ללא הרף להסתדר סביבינו ולהפסיק לה -
הפסקת עישון פאסיבי אקטיבית.
אני יודעת שתל אביב זו עיר גדולה. ובכל זאת, בשבילי, אין בה לפעמים מספיק אנשים.
חצי מנה באשמתך, אני ספגתי.
כשזה נוגע לנסיכים
אני מרשה להשלות את עצמי.
אבל צפרדעים? זו בינתיים ריזיקה שלא עובדת ככ לטובתי.
מול הבית שלא שלי אבל גם לא באמת שלך ויירשו במקומי זרים גמורים וכל העולם מעלי ומצדדי הוא העומד
הייתה ככ הרבה חנייה
שזה היה פשוט מביך
זה שבכלל לא באתי עם אוטו
ובעצם
זה
שלא באתי במיוחד
או שפשוט לא.
זה לא זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה