more of the same

"יש לי חולשה לכיבוד קל" - רשמים שקטים

למרות שבנינו המצב חדש, שנינו משתמשים בתכסיסים הישנים. 

ההמלצות עוברות מפה לאוזן.
אבל גם רואים עלייך שישנת בפנים.
כל הקלישאות נכונות.
לא אהנה ללא סבל.
שיקרתי כשאמרתי לך שאני לא אקבל ממך
השראה.

זליגת המוחות
מעבר להרי החושך.
שוערים עולים,
שיכורים יורדים,
מהארץ.
המובטחת.
המאובטחת. יתר על המידה.

יש תור
לבור ביטחון
בקצה השכונה. ("אני ברשימות")

הכל נמדד במשבצות לא גמישות ופסים של גמישות-יתר של שעה וחצי של נשימות עמוקות
פלסטלינה בצבע גוף ממש קשה לראות 
מתחת לציפורניים.

יש תבניות חוזרות ונשנות שיש להן שמות מוכרים, ואפילו ערך בויקיפדיה.
אני שמה גרב על גרב,
לשון נופל על לשון. וזה נעים.

תוחמת עצמי בפס איילנר שחור שנמרח בקלות מדיי על תוצרת הארץ
עיברית חונקת ואנגלית שוברת שיניים.
ארץ עיר חי צומח
דומם.

(ה)שבת
שלום.

כזה מין -

- "אולי זה קטע של חייפאים כזה אבל שמתי לב שאתה לא שותה מיים מהברז"

- "נכון".

צריך לצלצל פעמיים.

אומרים שכבר אין הרבה איידס בעולם

אבל עכשיו לכולם יש אפילפסיה.

בירושה הגנטית שלי יש שילוב של סכרת ואלצהיימר. 

זה נראה לי מצויין שאני בכלל לא אזכור אחרי הביס, שאכלתי מתוק. 

שהלכתי רחוק. שנקרעתי מצחוק. 

איתך ועלייך ואיתך ועליי. עד בלי דיי, אין דבר כזה יותר מדיי. 

- שמחה.

כמעט מילה גסה. 

ברך ימין, לא עומד במתח. 

ברך שמאל, לא עומדת בצפייה. 

* * *

מתחילה להבין אותך

או לפחות מה הלך שם

מלא

אויר

אתה 

מלא 

אויר

זה לא מהייחוס, זה מהסודה. 

במורד הגרון מתחלקת מועקה.

ויש לה אותי

מתנת יומולדת/פרס תנחומים. 

* * * 

ביפור זה לפני האפטר או אחרי האפטר?

אני חושבת שאני פחות חושבת לפני שאני מדברת ושולפת-מוציאה מילים מהפה. אבל למשל על המחשבה הזו חשבתי קצת קודם והיה נראה לי שכדאי ואף רצוי. לשתף. עשו לייק לעמוד של הבלוג בפייסבוק. בלינק הזה כאן כי >>> חסר לי רק עוד לייק אחד בשביל הסטטיסטיקה! 

* * * 

אהבה עצמית היא-

טוסט גבינה צהובה פשוט בלי כלום 

וסלט סלק מושקע

#שיר_השבוע : העולם הזה גורם לי לבקש את ה-CASH

לבקש ת'קש 
מילים: חמי
לחן: שב"ק ס'
קיים ביצוע לשיר זה 

אני יודע איך את רוצה שאהיה,
כסף בכל חור ובזהב מלא,
סיגריה אמריקנית בחליפה קובנית,
טייפ של מאה ווט במכונית אמריקאית.
אבל מה לעשות אין לי שקל,
ואותך אנ'לא אפסיד אני אזיין לך את השכל.
כי היו ימים אני עבדתי בזבל,
פינקתי בחורות אני הנפתי את הדגל.
והיום על הבמות מול הנשים,
אני בורח מהמאפיה שלא יסדרו לי את הפנים.
כי אין לי כסף בכיסים, מלווה מקבצנים, לא קונה לך תכשיטים אבל כותב שירים.
יש שמועות שאני הומלס וג'נקי.
אין לי אגורה אבל יש לי את הפאנקי.

העולם הזה גורם לי לבקש את הקש,
בשביל כבוד אני צריך לבקש את הקש,
לבקש את הקש אז מה עושים?
ש-ב-ק-ס מחפשים את השקלים.

שוב השבק מבקש ת'קש אלף תשע מאות תשעים ושבע,
מחפש אותו מצפת עד באר שבע,
לא מוצא לא מתיאש, מקסס, מחפש,
לא אוכל באהרוני אבל עושה על האש.
שווארמה ומינוס בבנק וטלפון מנותק.
אין לי משכורות ענק ולא בזק.
קום קום אתה נרדם לי על ההגה.
יש לך ת'כסף אבל אין לך ת'דרך.
אני דלוק אחוש לוק כי יש לי לוק של מיליונר.
גם בלי שקל על התחת אני עדיין מקבל.
אז שימו לב מה אני אומר כסף לא יקנה לך אושר.
כולם אותו אחד וקש זה רק תלבושת.
אין לי בעיות אני שם זין.
כי מה שבא היום הולך מחר, סבבה לבינתיים.
(מיליון דולר, מיליון דולר)

העולם הזה גורם לי...

אם יש לך ת'קש יש לך ת'קש.
יש לך הכל אין לך חובות אלף נקבות.
דירה בגן העיר שכל אחד מכיר.
ו-A L גיר או קרל קנאי מיכנסיים רחבות.
ומצדס או ביגני B.M.W ופתאום כולן חושבות שאתה שווה.
ומסך שלושים אינץ' ושלט רחוק.
ופתאום כולם צוחקים כשאתה מתחיל לצחוק.
כסף זה נייר מיני בר קוויאר יין שנת שישים ושש כל מה שתבקש.
סנדי בר..
מאני מאני מאני ג'ורג'יו ארמאני תמונה שלך עם הנשיא חלום אמריקאי.
סוף שבוע בארובה נקבה שלא נגעו בה.
ג'ראס מאפגניסטן. סיגרים מהוואנה קובה.
אתה לקוח מועדף בבנק. אלף חיוכים,
שטרות מגולגלי עושים כיסים מנופחים.
תגידו וולדורף אסטוריה, קשרים חובקי עולם.
אמריקן אקספרס ימותו כל הקנאים כולם. 

How I Do

כעט (כ-עט)

אני מיה. אני חיה. אני חיה בהווה. 

אני כבולה לצורה ולחומר 

אני חופשיה לתוכן ולרגש

תפוס לי ואני משחררת 

אני משוחררת 

אני משתחררת 

אני משחר ההיסטוריה 

אני משחר הבוקר 

אני מתעוררת משחר התרנגול של אורי שמקרקרקרקרקרקר

קרקרים ומצות 

ומצוות 

ותודות ותורות 

רבות ורבים ורבנים ובימינו גם רבניות. 

הללויה זה בכל מיני שפות 

הללויה זה בלי שפה בכלל 

אנני מפטירה אמן. לא בקודש ולא בחול. 

ואולם בימים אלה כתיקונים ל'אום' מזדמן אני לא אגיד לא. 

אני נענית להצעה. 

מסרבת לסרב כל עוד הוכח אחרת 

חושבת על בוסניה וסרביה וצ'צ'ניה ועוד אירועים שאני יודעת עליהם שאני לא יודעת עליהם. 

ועל הנחיתה על הירח שקרתה בלעדיי,

ועל עוד כהנא וכהנא כוהנים ולוויים, ובני דת משה וישראל ונוכרים מוכרים ונוכרים זרים או מוכרים קצת פחות. 

אני קונה את הכל. 

פורסת לתשלומים, פורשת לתשלומים. משלמת ביטוחים. משאילה פתרונות ומרחיבה שוב ושוב את הכיבולת. 

יכולות איחסון. שיקויים ועוגיות שיאפשרו לי לעבור שוב ושוב ועוד ועוד דלתות קטנות וגדולות ממני וממני וממני והלאה. והים שהוא גם השמיים וגם הדמעות וגם מקור הסיכסוך במזרח התיכון (ואולי לא). הוא כחול. ראשי כחול. ג'ינסי כחול. והסרט הצרפתי הממולץ הזה שבאקרנים כרגע גם כחול. 

וכל הגוונים של האפור בעולם לא יספיקו. 

נדרש ונדרשת רק דבר אחד ואחת 

נוכחות. 

בימים ההם

בזמן הזה

שביזבזתי איתך וביזבזתי עלייך

וביזבזתי קלוריות ויכולתי כבר לישון איזו שעה צהריים.

בזמן הזה,

שנתתי לך יד והעולם ניסה ללא הרף להסתדר סביבינו ולהפסיק לה - 

הפסקת עישון פאסיבי אקטיבית. 

אני יודעת שתל אביב זו עיר גדולה. ובכל זאת, בשבילי, אין בה לפעמים מספיק אנשים.

חצי מנה באשמתך, אני ספגתי. 

כשזה נוגע לנסיכים

אני מרשה להשלות את עצמי.

אבל צפרדעים? זו בינתיים ריזיקה שלא עובדת ככ לטובתי.

מול הבית שלא שלי אבל גם לא באמת שלך ויירשו במקומי זרים גמורים וכל העולם מעלי ומצדדי הוא העומד 

הייתה ככ הרבה חנייה

שזה היה פשוט מביך

זה שבכלל לא באתי עם אוטו

ובעצם 

זה 

שלא באתי במיוחד

או שפשוט לא. 

זה לא זה. 

פריזמה של-מה / תענוג נאיווי / רק אלברט היה מבין אותי

אני מאזינה. אני שעונה. 

אני מנסה להתחבר. אני דואגת. לא להתפרק. ג'ורג' פרק. כתב ספר שלם בלי E. אי-בודד, אי-בוד. עיבוד. 

איזה כייף יש בעולם. איזה זוועות יש בעולם. 

כמה פריזמה יש בעולם. 

כמה אנשים יש בעולם. כמה משתמשים יש בעולם. כמה נעזרים. כמה עזרים. כמה גזרים. כמה גזירים. כמה נזירים. כמה אנשים שמתנזרים. כמה תופעות לוואי. אי אפשר לומר שלא נסיתי. אי אפשר יהיה לומר שלא חייתי. טוב!?!טוב מאוד. מצויין. מספיק בקושי. עבר. אצלי נכשלים לא יהיו! 

אני, אתה ואשתך. וודקה סמירנוף עם סודה ולימון בקש. לחיים.

שימני כחותם על ליבך-

הבלונדינית במגדל השן.

זו שלא מעשנת

אין לה בנזוג

אין לה סיבה לחייך

זו שיודעת את המילים לכל השירים

זו שניגשה למנה שנייה של בשר מדמם

זו שיושבת שם עם הסלולוארי

זו שגם בפחות מעשרים אחוז סוללה היא מתנהגת כאילו יש מאה

היא מאלה

שנדמה להן שהן מבינות עניין

מזמינה וודקה סודה

שכולם יחשבו שהיא שותה מיים

ומחכה לקינוחים למרות שזה פרווה ואולי בגלל שזה פרווה.

הבלונדינית משולחן שמונה

באירוע שלי היא יכלה להופיע ללא תמורה 

כאן היא השאירה 350 שקל בצ'ק, 60 ומשהו על מוניות הלוך חזור, ופרוסה דקה מהלב.

משהו צדדי כזה.

כמו פרוסה מהקליפה. מצמצמת את הדופן. 

בקולפן עבה וטוב ועם ידית בצבע קרם. של הביוקר.

זה לא באמת נכון שהגודל לא קובע.

שיקרו לי על זה, ושיקרו על עוד הרבה דברים.

אבל שקיפות זה לא ככ באופנה

והמסקנה התמידית הזאת שהכל יחסי,

שהכל יחסים,

שהכל יחסי.

ונראה לי שאני ארקוד עכשיו יפה כדי שיחלקו גם לי דבר מה מהפרסים עם הפליקרים והאורות

ולמרות שהמוזיקה בעברית,

אני לא אמות. לא הערב.

אני אחזור בהסעה. 

אל תתקמצני

ואי כמה שאני מתגעגעת.

ואי ואי כמה שאני מתגעגעת. 

ואי ואי ואי כמה שאני מתגעגעת. 

איזה בולשיט. כמה שאני מתגעגעת. 

זה לא נכון בכלל. כמה שאני מתגעגעת. 

אפשר לחשוב. כמה שאני מתגעגעת. 

ואי ואי. ואי ואי. מאיפה הבאת את השטות הזאת עכשיו?

שני כפתורים, שלושה חברים, חוט ומחט.

לועסת לועסת לועסת. ויושבת על התחת. 

זה לא עוזר. עכשיו הוא אומר. 

מה את מבינה. נטולת שיני בינה. המילה תובנה.

משלמים כמה-שבא. אבל חינם זה הכי ביוקר. 

אכלתי צ'יפס צמחה לי פיצה. כנפי עוף עם תחושת אגרוף. 

אפילו שירלי אמרה שהאייפון יודע הכל.

על נדנדה בשדרה. תלויה על קצה חוט שדרה. 

היא גמישה, גם אני. אבל אנחנו בכל זאת במזרח התיכון. 

שלוש דקות ופחות מעשר אחוז. נאחזת (חרוז) במין תחושה מתוקה 

שלהיות זה לדעת. או שאולי זה להפך. 

גם עם בחילה הייתי מתנדנדת. מנטרה בלי טנטרה.
תאמיני לי זה עוזר לי. 

תאמיני לי לי זה עוזר. ואי.   

ואי.

תת מודע אני שונאת אותך. 

⛲⛲⛲
Don't u ever think if me? I think about you all the time