יום שבת, 24 באוגוסט 2013

מינכן 3

הופתעתי לגלות שעליות גג כאלה באמת קיימות. כאלה שהשיפוע שלהן ממש מזמין אותך לחטוף מכה בראש. כמעט מתחנן. אחרי המכה כדאי לעצום עיניים לכמה רגעים. לפעמים זה קורה אוטומטית ממש. 

הגבר הגרמני שלך בוהה ממקומו הנוח על הספה הכהה. הוא לא בוהה בך. אל תדאגי. 
הרעש מקורו במרקע. החיים שלנו בתוך ובין המסכים. הדימויים זועקים, העומס חונק אותי. אין כזה דבר מספיק. אין חדשות חדשות מדיי. מי עשה מה למה כמה איפה. לייק. הייד. שיט. 
פרינסקרין, אנדו, סייב, שר. ריפרש ריפרש ריפרש, זה ה-'נו פלייס לייק הום' החדש.  

notes to self 

בבושקות של ביקורת עצמית. הקטנות יותר זונות יותר. את גם רוצה להמשיך ולפרק ולהגיע ללב וגם כל 'טופ' ו-'בוטום' שיורדים את חשופה יותר. 
מחשבה של פוסט-חלום מאחד הבקרים האחרונים. לקלף את עצמי. להתקלף מעצמי. מחשבות בצורה של שכבות. 
רואים חדשות. אני מבינה לפחות 35% מהמילים. זה לא עוזר לי בשיט. אה-לה-אמריקנה. 
דיסקרימינירו. איי האב אה דרים. קינדר. הכל מדובב. מנסה להראות זולידארה. להיות שווארצע.
 להתחבר לאייץ' מלשון אייץ' די. להנות מאותם רגעי סלואו מושן בודדים. העיניים שלו על הכדור, העיניים שלי מתרשמות מרקמות שריר או קצוות שיער שנעות בכיוון הפוך מהיבשה.    

האבחנה הייתה: "קרסול פורה". וההנחיה הייתה להמשיך עם ההדמיה.
למען האמת אני אכולת קנאה. הקרסול שלי אפילו לא קרוב ללהיות פורה. זו בטח תחושה מיוחדת.  

רשימת הדברים שבארץ מתאימים לפורים או יהיו ממש פאדיחה וכאן באירופה הם מתאימים ולגיטימיים ואף אחד לא אומר כלום (לא מניסיון אישי):
1. לעשן בפומית. 




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ארכיון הבלוג