כל הצריחה הזו כל הצריכה הזו כל הצריחה הזאת כל הצריכה הזאת
הגעתי למינכן. פעם שנייה שלי במינכן. נקי ויפה במינכן. מדבקת "נקי ומסודר" על היומן היומי לילד בשם מינכן. ההורים גאים במינכן.
מהברז יוצאת בירה במינכן. וגם שותים קולה עם פאנטה ביחד במינכן. בכוס של בירה. מינכן מוגשת צוננת בתוך כוס זכוכית רחבה של בירה. זכוכית מחוסמת. מינכן מחוסמת.
הספסלים צמודים ואנשים יושבים גב אל גב במינכן. הדשא של מינכן ירוק יותר. זה נכון. כי אין דשא, יש גן של בירה. במקום דשא צומחים ספסלים. שורות שורות.
אני אהובה ויקרה בשפה זרה. במינכן. ושום דבר לא יכול להיות כבר כל כך נורא במינכן.
(כי כבר היה כאן דבר כל כך נורא שהם דיי סגרו ת'פינה הזאת).
הספה של מינכן נפתחת למיטה. הספר התרחב לידי סקצ' בוק.
לא טוב לנסות לכתוב ולערוך תוך כדי. ברגע בשניה שהמודעות מגיעה הטקסט נדחק לפינה. הציניות עולה לפני השטח, הצינה מאירה פנים לציניות. במינכן קיבלה את פני בריזה, ואחרי קייץ תל אביבי הדהים אותי לגלות שהגוף שלי עוד זוכר איך זה שקר מהעולם עצמו ולא מהמזגן. והיו אלי אתמול בערב 3 שכבות! כן כן רבותי שלוש שכבות של חולצות.
שלום שכבות של חולצות. חולצות של שלום.
שכבה ראשונה לב מזהב שקיבלתי. נסיון ברור לחפצן מערכת יחסים מרגשת שכולה ניטים מהתחנה המרכזית ועל זה יש פלולה לא קשורה וניט אחד יוצא דופן שהוא בעצם הניט שלנו.
והשריון כותנה הזה מגן עליי מפני הזרים, מפני המפגש עם הזרים. המפגש עם הזרם.
והלב הזהב מתאים לשיער הזהב (שגם קניתי במיטב מחלצותי) ויחד הם מסמנים אותי ב-וי כשאני פוגשת מינכנאים לא אנונימים נוספים. השמות מקבלים פרצופים. אנשי דו מימד הופכים לתלת. יש שמפתיעים לטובה. יש שלא מפתיעים.
ויש מין הכרות עמוקה משונה מטורפת כמעט. כמה שעות של בהייה בפרצוף אחד ספציפי כבר צברתי בחיים וכמה הגנטיקה עדיין חזקה וכמה חברים חדשים יהיו לי עוד בפיד.
טיפה גדולה שקופה מצטרפת לתוך הכוס קפה שלי. ההחלטיות הברורה שלה לחבור לנוזלים שכמותה, לעומת חוסר ההחלטיות שלי. תוך רגע היא נבלעת בהמון.
גם אני והבלונד כאן לא יוצאים דופן. חוץ מהצ'כונה שסביב הדירה שלי בתל אביב עוד לא הייתי בשום מקום בעולם שבו אני באמת יוצאת דופן. היכולת המקומית הזו, מטעה לפעמים גם אותי.
בתקופה שבה זה לא ה-מה אלא ה-איך
בתקופה שבה זה לא ה-איך אלא ה-מה
איפה זו שאלת מבוא.
כמה זה השורה התחתונה וההבדל בין מדוע ל-למה כבר לא באמת משנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה