יום חמישי, 1 ביולי 2010

ביזנס לחוד עבודה לחוד

הכרתי איש אחד נדיר עם מניפה, שהכיר לי איש אחד שצועק אבל עם לב טוב. אחר כך הם הכירו לי עשרה אנשים שקוראים להם חנוך ועוד כמה דמויות שהיו מוכרות לציבור הרחב. מסביב לשולחן היינו כולנו קרחים. מי בראש, מי בישבן.
נסיך פלא צעיר כיבד אותנו בנוכחותו. בלי שום קשר באותו בוקר נסעתי לדרום אפריקה לנחם אבלים ודבלים ותמרים ואגוזים.
אני מעריכה אבל לא מקנאה במי שיש לו חיים בריאים.
בקנדה חגגו היום את היום ובתל אביב הלילה את הלילה.
המוני הוא הלבד החדש.
בשנקין צחקו עלי באלנבי החמיאו. בארלוזרוב הנעליים כבר ממש כאבו.
מה יותר צריך בשביל להיות מלכה? מלך או נתינים?
באיטליה דיברתי איטלקית ובצרפת צרפתית. היום כל מה שאני יודעת להגיד בוודאות זה תות שדה.
קשה למצוא היום רופא טוב, אבל לך תוכיח שאין לך אחות.
איך ניתן יהיה להסב את כובד המשקל ממה שאין למה שיש?
עושה פאנלים ביום שלישי ואם אשתכנע אז אולי עוד אלמד לצייץ.
"מפרגנת כתמיד" ,"מוי כייייייף", העיקר שאני מבינה. מתגעגעת, מיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

ארכיון הבלוג