יום שבת, 17 ביולי 2010
פאק יו :)
http://www.youtube.com/watch?v=nIpJccX_1BE&feature=related
pulp
שם עצם
- בשר
- כתושת
- מוך
- ציפה
- תאית
אני יודעת שהבלוג לא מתעדכן אבל כרגע גם אני לא ממש מתעדכנת. אז לבינתיים זה בסדר לא?
גם ככה בימים האחרונים כל מה שאני כותבת או רוצה לכתוב צריך לעבור צנזורה מאסיבית
לא בגלל שזה יותר מדי עסיסי או מרשים, בדיוק להפך. קייץ, חם. אני מתמקדת בלנווט בין מזגנים ומאווררים.
החברים והחברות מתחילים לצוץ במולדת. הלב שלי מתרחב. שנה הבאה מתחילה לתת בי את אותותיה. חשבתי על דוגמאות ל"איך לסיים את זה יפה" ונזכרתי במערכון הזה.
יום שלישי, 13 ביולי 2010
הארקה מיידית
כאן ועכשיו. אחת שתיים. אחת שתיים שלוש. אחת שתיים שלום.
ביקורות סוף שנה ד' בבצלאל מצליחות לבלבל אותי באור יום,
וקהל שועי עולם הצילום דוחפים אותי בתור בלילה. איזה מזל שהבונקלים שנחתו לי על הראש בפטיו הצמוד למוקם האירוע הזכירו לי שעדיין באמנות אין כמו החוויה. מורה צעיר אמר היום בכנות: "אני רוצה להתרגש". אני גם רוצה. האמנות לא תמיד מרשה. אבא ואמא דווקא כן. איזו טראומה / מזל שלא עשיתי אר-אס-וי-פי בזמן. (מחק את המיותר)
לרכב חילופי יש יכולת להתחמם בעליות. גם לרכב מקורי. בעצם גם אני דיי מתחממת בעליות. זה דיי אנושי. אין הרבה מה לעשות בנידון. מה שעובד זה הכלל האיום והנורא הזה- מניעה היא הדרך הבטוחה ביותר. זהו פתרון טוב אך אינו אפשרי. אם רוצים לנסות ולהתרגש צריך לעשות משהו בנידון.
כאן העצה הכי טובה (אך לא מעשית בשיט) היא לשחרר. להיפתח, לתת לזה, לזרום, לקבל, לאפשר ועוד מילים רוחניקיות שמפחידות אותי ולא מתחרזת טוב. אני מרפה את ידי אבל בקונוטציה חיובית. קיי שרה שרה. שרה שרה שיר שמח.
אני מעוניינת למסור ד"ש למישהי שטרם הכרתי. היא קיבלה את המלצתי ונהנתה (כך היה נשמע בוודאות מעברו השני של קו הטלפון) ב"תדר". אם אתם קוראים פה משהו ויש לכם אולי מה להוסיף או איזו שאלה למה שלא תוסיפו תגובה? אם תציינו במפורש היא לא תתפרסם אבל לפחות אני אוכל לדעת שאני לא הוזה וכותבת מעצמי לעצמי בלילות ושיש עוד איזה צדיק או שנים שערים וקוראים ולא מבינים מה הולך כאן בדיוק כמוני :)
פינות בחדר עגול> החדשות החדשות> הציונות מראה ניצני התאוששות. מהלך מיתוג סקסי ובריזה, זה כל מה שצריך. הגולדה שבי מציתה סיגריה בסיגריה ונאנחת. אוגנדה זה לא פתרון אלטרנטיבי, זה שם של בר בירושלים. אל תטעו. הזמינו שם טייבה.
>>>תיקון טעות>>> שרון גולדמן היא מלכת מדינת תל אביב והיא נהנתה ב"תדר" ונהנית מהחיים בלי שום קשר אלי P:
יום שבת, 10 ביולי 2010
לשון מראה שלוש
מותק - - -
שם עצם- Honey
- Seniority
- Darling
- Sweetheart
- Sweetie
- Sugar
- Standing
- Earnestness
- Peach
- Sweetness
- Duck
- Ducks
- Pleasantness
- Tootsy
- Ducky
Fair
יום רביעי, 7 ביולי 2010
אני מצייצת לעולם / מסקנה: כולם רוצים צומי בדיוק כמוני / לי מגיע /?!
זה היה יום מאוד ארוך. אבל יש כאן איזשהו עניין. אתם מבינים, בלילה, ממש לא ישנתי טוב. לקראת חמש ככה לא היה ברור את מה אני מעדיפה - הרעש ההזוי של המאוורר הפיצי שלי שבחסות החשכה הופך לנמר או הציוץ ציפורים ה-הו-כה-מחריש-אוזניים שהיה יכול להיות מתוק בתור רעש של חופשה פסטורלית אבל הפך ברגע לעינוי עירוני הזוי של השעות הקטנות. עברו (ממש כמעט) 24 שעות מאז. זו אולי הנקמה המתוקה שלי וזה אולי לא יחזיק מעמד אבל אני מחליטה לצייץ לעולם בחזרה >>>http://twitter.com/mygorgeousmom אתם כרגיל הרבה יותר ממוזמנים (וברגע שאני אבין איך מתפעלים זאת גם תוכלו לקבל הוראות שימוש ברורות יותר)
כתבתי היום בכנס אולי איזה 10 עמודים והכרתי אולי איזה 100 אנשים אחרים חדשים ומעניינים. אבל כרגע המסקנה היחידה שלי היא להתחיל לצייץ מהר. ואולי מחר, לאור יום אני אוכל קצת להרחיב על הפאנל שלקחתי בו חלק, על המחברת מתנה באדיבות גוגל כרום (כן! מחברת מנייר !?! אני קרוב לוודאי אמכור אותי באי בי בקצב הזה...חחח) על הנוף ההזוי מהבריכה על הגג של מלון מרינה הסליזי (שם ג'ף המלך המשיח ויודעי דבר קיפצו הערב) ועל אנשים שעושים לך לייק עוד לפני שבכלל החלטת מה לכתוב.
חוץ מזה היום גם ראיתי את הסרט החדש של אבי נשר "פעם הייתי" ונהניתי מאוד.
וחוץ מזה צעדתי היום מרמז 8 ועד הבית ברגליים יחפות!!! (חוויה שיהיה צורך בכמה דפים כדי לתאר את המנעד הרגשי שהיא הכילה מבחינתי)
וחוץ מזה, היום (שהוא בעצם כבר אתמול), לפני 17 שנים בדיוק הפסקתי להיות יחידה ונהייתי לראשונה בחיי אחות של-. אני עוד לא ממש טובה בזה אבל תודו שאני משתפרת.
וחוץ מזה איך זה שיום אחד אתה (אני) ישן (ישנה) 12 שעות בלילה פלוס דופקת שנ"צ בצהריים ויום אחר כך לא ישנה טוב לפי אירוע עם אנשים חדשים ערה ברמות קשות במשך יום שלם ומספיקה נטוורקינג וצריכת-תרבות ושיחת עומק עם אחד האנשים הכי נהדרים שקיימים כרגע על הפלנטה הזו באמצע הלילה, איך?
אה, וגם רק שתדעו שאמרתי ליוני (בלוך) כל מה שהוא צריך לדעת (לפחות בשביל ההתחלה) על מרינה (אברמוביץ') למה זה לא לעניין שהוא נושא את שמה לשווא.
ובלי קשר אני קוראת ספר של יואל הופמן, פגשתי נסיך איטלקי ואני רשמית מחפשת עבודה, טוב נו, לא ממש רשמית, ככה בנינו, רק אני אתם ושאר העולם.
יום שני, 5 ביולי 2010
140 תווים בדיוק
140 תווים זה ממש מעט. איך אוכל להספיק לספר לכם שמחר אני משתתפת בפאנל בכנס מדהים ועתידני שמדבר על "מצב ה-עכשיו" ובעצם כל מה שאני רוצה להיות שאהיה גדולה זה להיות מ-ד-ו-י-ק-ת
יום שבת, 3 ביולי 2010
הולי קנדרה וברידג'יט אוהבות את פאפין
למעלה מחמש שעות צפייה בטלוויזיה כדורגל וסרטים שוב הובילו אותי למסקנה שאף אחד לא אוהב להיות לבד. שלוש וחצי חץ. לחצו על הכותרת להעשרה של לפני השינה.
יום חמישי, 1 ביולי 2010
ביזנס לחוד עבודה לחוד
הכרתי איש אחד נדיר עם מניפה, שהכיר לי איש אחד שצועק אבל עם לב טוב. אחר כך הם הכירו לי עשרה אנשים שקוראים להם חנוך ועוד כמה דמויות שהיו מוכרות לציבור הרחב. מסביב לשולחן היינו כולנו קרחים. מי בראש, מי בישבן.
נסיך פלא צעיר כיבד אותנו בנוכחותו. בלי שום קשר באותו בוקר נסעתי לדרום אפריקה לנחם אבלים ודבלים ותמרים ואגוזים.
אני מעריכה אבל לא מקנאה במי שיש לו חיים בריאים.
בקנדה חגגו היום את היום ובתל אביב הלילה את הלילה.
המוני הוא הלבד החדש.
בשנקין צחקו עלי באלנבי החמיאו. בארלוזרוב הנעליים כבר ממש כאבו.
מה יותר צריך בשביל להיות מלכה? מלך או נתינים?
באיטליה דיברתי איטלקית ובצרפת צרפתית. היום כל מה שאני יודעת להגיד בוודאות זה תות שדה.
קשה למצוא היום רופא טוב, אבל לך תוכיח שאין לך אחות.
איך ניתן יהיה להסב את כובד המשקל ממה שאין למה שיש?
עושה פאנלים ביום שלישי ואם אשתכנע אז אולי עוד אלמד לצייץ.
"מפרגנת כתמיד" ,"מוי כייייייף", העיקר שאני מבינה. מתגעגעת, מיה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)