קראתי לאחרונה:
"אלגנטיות של קיפוד" מוריאל ברברי > פילוסופיה של דרמת חדר מדרגות.
"פתאום דפיקה בדלת" הספר החמישי של אתגר קרת > אתגר עוד מאמין ב"מין האנושי", יכול להיות שגם אני.
ראיתי ממש אתמול:
עבודות ענק חדשות של תמר גטר במוזיאון תל-אביב > איך התפיסה משפיעה על הפריסה. הצד הנפלא של העקשנות. פיקות של ברך שנדמו לי כמו שפתיים חושניות. להיות עקבות ולדברים על עקבים וקביים. לדעת עיגול עגול. האם אפשר לשמוע רישום?
תערוכה "הריק הטוב" של טליה סידי בבית האמנים באליפלט > "מקלפת" זה כלפי פנימה או החוצה? לפצוע ולשרוט במקום לרשום ולצייר. להטעין ברגע/ש חתיכת פלסטיק. הכל מאוד הדוק ודבוק. והיא איננה.
ברק בנדל על קירות הבר סלונה (תרצה 17) > ברק עושה שריר-רך.
התחלתי לקרוא:
ד"ר חיים גמזו: ביקורת אמנות
ספר של שלוש קילו ב-20 שקל מהחנות של המוזיאון. (ביזיון מפנק) (אומרים שלפני שנולדתי היה פה שמח)
ומחכים לי ליד המיטה גם עליסה בארץ הפלאות המואר (שהגיע הזמן לקרוא שוב), קן וילבר/קיצור תולדות הכל ו"יומן אבל" של רולאן בארת'. אם אני אשמור על הקצב הזה, תוך שנה-שנתיים, אולי עוד יצא ממני משהו. המלצות נוספות יתקבלו במערכת בחום. שבוע טוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה