הרגעים בחיים שבהם הגוגל יודע מה טוב בשבילי ובשבילך, האבנים הירשלמיות נראות כמו טפט. כל הקליפים מתערטלים יחד בפייבוריטס-בר. לא רוצה לישון. לא רוצה לישון לבד. כולם הלכו לג'מבו ג'מבו. כייף. חיים.
אני מרגישה בעיניים כאב של עדשות מגע שנשארו שם שעות ארוכות. אבל כל היום הייתי עם משקפיים.
אני מחפשת גרסת קובץ או הקלטה של דנה ברגר בשיר שנקרא חמש בבוקר. משהו שאין ביו טיוב זב כמו דד-אנד במציאות. הגיע הזמן באמת.
חמש עשרים וחמש עכשיו. נשבעת. זה מה שיש לבינתיים
http://www.youtube.com/watch?v=twSmfaJudcc
אספרסו מוצלח בדרך לירושלים במחלף שורש. אם אתם בכל זאת צריכים משהו/מישהו ספציפי יותר להאשים :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה