פעם היו נתקעים לאנשים קוצים. אני זוכרת. היו מחממים את הקצוות של הפינצטה וכולם היו מציעים פתרונות מוזרים. זה היה הופך למין אירוע רב משתתפים. אולי זה משהו שרק עירוניים יכולים להבין. קוץ היה מפגש פיזי לא צפוי עם מציאות לא מוכרת. חדירה של גוף זר. אולי מזכרת מטיול שנתי, אולי סתם חוד של עפרון. לדחוף לשפשף למעוך ללחוץ. הזמן עוצר, כל הקיום הפיזי מצטמצם לנקודה אחת בגוף, ככל שהמיקום יותר ביזארי כך המצב יותר מורכב. רוצים קוצים עכשיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה