את לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי.
אני לא מפסיקה לבכות ואת לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי. מצד לצד.
את מחפשת את הבית מרקחת, או שאולי כבר מצאת אותו ואת בורחת מהבית מרקחת. אני לא מצליחה להתחיל לבכות ואת לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי. מצד לצד.
הבטחת שיום אחד תמשיכי לספר לי מה קרה. ואיך כל ההחלטות הלא גורליות וההחלטה הגורלית האחת של אותו יום לא יצאה מן הכוח אל הפועל. מן הפועל אל הכוח. מין הפועל תל אביב. הפועל אלנבי. הכוח אלנבי.
את חוצה. אני מזגזגת אחרייך.
את חרוצה. אני מזגזגת אחרייך.
מה יש לך? האם מה שהיה לך זה מה שיש לי עכשיו?
למה לא עמדת במשימה שהייתה אמורה להפיל אותך? למה להמרח על הספה ולא להגיע עד המיטה?
זה צעד וחצי. עוד חדר. עוד רגע. רק תחצי.
תחזיקי לי את היד. תבואי לקחת אותי מהספה למיטה ונחצה יחד יד ביד את אלנבי, ואת כל המחסומים הביטחוניים ואת כל המחסומים המדומים ואת כל המחסומים המדומיינים ואת כל הבריגדות ואת כל הברקודות ואת כל הבטונדות של אלנבי.
אם את כבר הולכת לבית מרקחת לקנות לך כדורים תקני לי בדרך החוצה גם טישו. כי אם את לא נשארת אז אני בטח אבכה. וגם ככה יש ימים יותר קרים ולפעמים צריך לקנח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה