יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

דיי כבר עם הכפתור של ה"רי-פרש"




אל תעופי על עצמך. להישאר ערה עד מאוחר זה לא מגניב כמו פעם.
לראות זריחה במקום שקיעה זה לא מגניב כמו פעם.
זו לא זריחה ולא שקיעה זה הנאון הנורא של מקרר הגופות שברחוב ליד.
וזה לא שתיים אלא אחת. הרווחתי שעה, הפסדנו יותר משתיים.
שעתיים.
שני הקרוב, יש למה לחכות.
רק עוד פרט אחד. יש למה לחכות.
אל תעופי.
תעופי כבר.
איקס אחד את מחוסלת
שלושה זה רייטד ארר
ארבעה עלית לנבחרת
לא צריך לחכות יותר. כרגע זה כבר מחר.
משוואת נעלמים. המינונים אינם שווים. את עוד לא, וכבר, אולי.
לפני היה כבר, אז עד מתי?
תנאי שטח בחלל של תשעים אחוז עץ.
משהו ברגע הזה של העכשיו. תמיד זה היה ככה? ועכשיו? ועכשיו?
העתקה גסה. קופי פייסט מוחלט. הרי את. הרי את. והנה אני.
מקלידה בימין ונשענת (לא על אף אחד אחר) בשמאל.
לא שמאל ראדיקאלי. שמאל חלשה. עם לב דהוי במקור.
אני אכבה את האור אבל זה לא יעזור
אני אעצום את העיניים מבפנים שחור זה מרזה. זה מבליט ת'פנים.
שפיים ונהנים. שפנים ויונים. בהבנה מהנהנים. סכרת וכולסטרול.
העולם לא יכול עלי, פשוט לא יכול.
ראשון שאיינו סאנדיי
הספירה לאחור החלה. היא תישאר כאן גם אחריי בתור. אחריי לצנחנים. אחריי למלתחות.
פרקים תשע ועשר לא נמצאים כרגע ברשת לשיער. שואו מאסט גו און.
שואו מאסט. אחת שתיים שלום ארבע. גו און.
כשלך יורד החום לי עולה ביוקר כל הסיפור הזה.
הדולר חלש. כמו השמאלית שלי. כמו השמאל באופן כללי.
כשאני אגדל אני רוצה שיהיה לי אחוז אחד שלם משלי.
ולכל מי שעשה לי רע יהיה כל כך טוב שהוא ירגיש עם עצמו לא משהו על כל מה שהוא עשה לי רע.
גם אם זה בלשון נקבה. וגם אם יש לי רק כירה אחת, אז מה? יש אנשים עם רק כלייה אחת.
עם רק ראה אחת, עם רק מראה אחת, עם רק נעל אחת.
חצות. (תמיד חצות איפשהו לא?).
עונת הדלעת והכרכרות. איפה העכברים שלי שיהפכו הלילה לסוסים לבנים?
אצא רכובה על גבם לדרוס נסיכים, לכבוש שטחי איי ובי וסי ואקס ואיקס. איקס פאקטור.
אנחנו חיים בהווה של רייטינג.
אני מכורה לעצמי. לרי-ראנז של עצמי. בחינוכית עשרים ושלוש. בשלט לא מתוחכם.
בשלט לא מתוחכם.
שלט לא מתוחכם כמו
EXIT    
זאת בדיוק התוכנית.
אנחנו מתחממים ביחד. חולקים רגעים לוהטים, למרות שעוד לא כל כך קר. למרות שאתה מחוץ לחשמל, ואני מחוץ למשחק. לוגגד אאוט. אפילו ולו, לרגע אחד.

  

יום שישי, 18 באוקטובר 2013

כל אקט שמעורב בו צמד צ'ופסטיקס (שיר קצר)

מעוניינת ללא דיחוי ו/או עוררין להיות מעורבת בכל אקט שמעורב בו צמד צ'ופסטיקס. 
מעוניינת ללא דיחוי ו/או עוררין להיות מעורבת בכל אקט. 
מעוניינת ללא דיחוי ו/או עוררין להיות מעורבת.
צמד צ'ופסטיקס. 


כותרת אפשרית לדימוי: SIX PACK












כותרת אפשרית לדימוי: Chop_Chop - צ'ופ_צ'ופ











יום שני, 7 באוקטובר 2013

פני שטח


מנה אחרונה

את לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי.
אני לא מפסיקה לבכות ואת לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי. מצד לצד. 
את מחפשת את הבית מרקחת, או שאולי כבר מצאת אותו ואת בורחת מהבית מרקחת. אני לא מצליחה להתחיל לבכות ואת לא מפסיקה לחצות אצלי בראש את אלנבי. מצד לצד. 
הבטחת שיום אחד תמשיכי לספר לי מה קרה. ואיך כל ההחלטות הלא גורליות וההחלטה הגורלית האחת של אותו יום לא יצאה מן הכוח אל הפועל. מן הפועל אל הכוח. מין הפועל תל אביב. הפועל אלנבי. הכוח אלנבי.
את חוצה. אני מזגזגת אחרייך.
את חרוצה. אני מזגזגת אחרייך. 
מה יש לך? האם מה שהיה לך זה מה שיש לי עכשיו?
למה לא עמדת במשימה שהייתה אמורה להפיל אותך? למה להמרח על הספה ולא להגיע עד המיטה? 
זה צעד וחצי. עוד חדר. עוד רגע. רק תחצי. 
תחזיקי לי את היד. תבואי לקחת אותי מהספה למיטה ונחצה יחד יד ביד את אלנבי, ואת כל המחסומים הביטחוניים ואת כל המחסומים המדומים ואת כל המחסומים המדומיינים ואת כל הבריגדות ואת כל הברקודות ואת כל הבטונדות של אלנבי. 
אם את כבר הולכת לבית מרקחת לקנות לך כדורים תקני לי בדרך החוצה גם טישו. כי אם את לא נשארת אז אני בטח אבכה. וגם ככה יש ימים יותר קרים ולפעמים צריך לקנח


ארכיון הבלוג