יום רביעי, 29 בספטמבר 2010
כשנירדם. ניפגש.
כשנירדם, ניפגש. כל העולם יתחלק לקבוצות. לפי הבד של הסדין. כל החברה שישנים על כותנה מיצרית, יפגשו באיזה מדבר. 100 אחוז כותנה ישבו על הדשא או סתם יסתובבו סביב עצמם בין מדפים בסופר ענק. האלה עם המצעים של הסאטן תקועים עכשיו יחד באיזו טירה איטלקית. דוגמא משובצת מאיקאה ישבו בצורה מסודרת על ספסלי עץ אורן, דוגמאות פירחוניות על כסאות כתר פלסטיק לבנים.
יום שני, 27 בספטמבר 2010
יום ראשון, 26 בספטמבר 2010
+ASSTIME
+
+
=
!!!
יש לנו כזה מתקן של מים בבית. ברז של קר וברז של חם.
אני שותה בקש מתוך הכוס תוך כדי שאני ממלאת אותה.
אנחנו בתחרות. מי מאיתנו הראשונה שתפסיד ותעלה על גדותיה
פואטיקה אינפנטילית, הכל נראה טוב יותר באור של הפלאפון.
יש בטעם דבש ויש את הדבש עצמו.
היה נדמה לי שקרץ לה, אך לא בעיניו.
כתף אחת 'ווז דיס-לוקייטד' והשנייה הייתה לי לנחמה.
"You know someone said that the worlds a stage"
http://www.snunit.k12.il/shireshet/ שירה עברית ברשת
+
http://www.youtube.com/watch?v=edRnjGPJGo0
=
אגי משעול/ האם את בודדה הלילה
ולמי שיש אומץ הנה גרסה שוברת לב http://www.youtube.com/watch?v=8BSt6rZ90HU
יום חמישי, 23 בספטמבר 2010
אושפיזין.
הסנדל הולך יחף ואילו ביתו מטופפת לה בחדרי בנעלי עקב שחורות כפחם הנה והנה.
היא הגיעה כמעט במקרה, כבר הספיקה לפרוע את שערה, להצית לעצמה סיגריה ולהתייצב בזוית נוחה מול החלון שפונה אל החצר הפנימית.
בפיה תלונות וקובלנות על כל העולם, וגם על אשתו, שתחייה.
בכל תקופת הכרותינו היא לא הייתה נאה כל כך בעיניי. כאילו שממסר פנימי אצלה הופך כל כעס וחמה לברק ואור. למרות הגזרה המשונה, נראה שהיום נוח לבגדים שעל גופה. הבדים מוצאים את מקומם על קיפולי השומן בגזרתה בצורה מושלמת. ההבדל בין כיסוי לגילוי. תפנית אופנתית שהיא אינה אלא ניצחון טכני. קרוב לוודאי חד-פעמי.
שיערה מקיף את ראשה כהילה כהה ומסתורית. קשה לי להביט בה לאורך זמן, היא עומדת בזוית מסנוורת, וגם ככה אני עסוקה.
גזר הדין שבפיה אינו מחדש לי דבר. וכשהיא איננה מולי קיומה נטול בספק. מוזר שהיא כאן פתאום,זה זמני.
היא מהנהנת בהסכמה כשאני מדקלמת בביטחון את דברי הגנריים. חוזרת על מטאפורות שהן לחם חוקי למול כאב העולם ורכילות שאינה עסיסית דיה. עיניה מתמלאות דמעות של הבנה והשלמה, היא לא בוכה. בא לי תפוח. יש לי תחושה שהסצנה הזו תחזור על עצמה שוב ושוב עד שאחת משלושתינו תאלץ לשקר.
כתיבה שאינה יוצרת. לא בטוח שזה אפילו מוצא חן בעייני.
- - -
חברים חדשים מספר הפרצופים שואלים שאלות לעניין שאינן לעניין. מה בין צנזורה לבין טעם טוב הייתי שואלת. אולם אני מעדיפה להישאר זו שעונה ונענה.
מועדים לשמחה. מיה
יום שבת, 18 בספטמבר 2010
יום חמישי, 16 בספטמבר 2010
מצב רוח בצבע פיסטוק
כמה חוויות שהייתי רוצה להפוך להמלצות ממוקדות > בא לי לפרגן אל תפריעו
זהו אינו מדור פרסומי * המציג אינו רופא
בשר "מרינדו" זו חווה לגידול בשר מהגולן שפתחו לאחרונה סניף תל אביבי ראשון במיקום לוהט על ז'בוטינסקי פינת ככר המדינה (צמוד לסניף בוטיק סנטרל שבו עמלתי בפרך) (מה שהיה קצביה לא רעה בכלל מלכתחילה, שם גם טמנתי ידי בצלחת לא אחת(. בשר טרי ארוז בוואקום, אפשרות להזמין כל מיני פינוקים וגם פירות ים וחטאים קפואים אחרים. תגידו שאני שלחתי אתכם ותזמינו אותי לטעום איך יצא.
מסג' ונוף עשינו מה שקוראים אותו יום בספא. היה נורא. כלומר, היה נורא לחזור למציאות וללכת הביתה. מה שהפתיע היה הגג הדיסקרטי של מלון קרלטון. אותי מעך בחור בשם עומר (89% שככה קוראים לו, נכנס לי קצת שמן מסז' לאוזן...), והמבט המזוגג שהיה לבנות בעיניים הראה שגם שאר אנשי הצוות מיומנים לא פחות. פשוט לחתוך מהכל ולהתערבב עם קצת שמש ואווירת אוליגרכים. הלאה החיים הפשוטים תחי ההדחקה והאסקפיזם!
זיכרון זה דבר חמקמק ביותר. בייחוד זיכרונות כאלו מפלסטיק של מצלמה, דיסק-או-קי או מחשב. אחרי שחזרנו מחופשה מטריפה בת 4 ימים של השטיחון המעופף בדקה ה99 לבולגריה (היא הטורקיה החדשה) המצלמה הוציאה לשון וסירבה בכל תוקף לספק הוכחות למה שהלך שם. כל הבכי שבעולם לא עזר, אבל אם לא תייגנו את עצמינו זה אומר שבכלל לא נסענו. החברה ב'ריקאבר' לא נראו מודאגים ותוך 5 שעות כבר הודיעו לנו בטלפון שנבוא לאסוף את הקבצים כי יש תמונות שכדאי למחוק שוב ומהר :)
ועכשיו לחצו על כותרת הפוסט וגשו למראה הקרובה ביותר לעשות 'ליפסינק'
+ תשמרו לכם פנוי את יום שישי ה24 לחודש, אתם מוזמנים שלי אישית ליריד "מינט" לתקליטים בשסק בת"א
פרטים בהמשך
יום ראשון, 12 בספטמבר 2010
יום שישי, 10 בספטמבר 2010
עוד רשימה
כמה דברים שאומרים שאתם בעניינים >
תמימות שוב באופנה
שכמיות
שובו של הטלפון הקווי
קינוחים עם ג'לי
לכל מקום בילוי שמכבד את עצמו יש רדיו אינטרנטי צמוד
הצבעים הנכונים לעונה הם סלמון, אפור וירוק זית (בעדיפות לגווים שקופים)
הערים הגדולות בעולם מתנהלות דרך קרייגס' ליסט, יש שם אפילו עמוד ל-west bank!
בלוגים זו עדין פלטפורמה מצוינת לפניה חד צדדית למציאות
וגם יש לי תחושה שעוד מעט יהיה שוב מקום של כבוד לפיטנגו.
ויש האומרים-
"בשעות הקטנות קורים דברים גדולים"
יום רביעי, 8 בספטמבר 2010
תשע"א הא?!
החלטות שנה חדשה זה דבר שדיי מועד לפורענות אם אתם שואלים אותי. עצם הרצון לעצור ולהציב מטרות מחדש אמנם נשמע נכון על הנייר אבל בינינו עדיין לא התחלתי לטפל ב"וויש ליסט" משנה שעברה וגם לא מזו שלפניה.
הבה ניגש למלאכה:
> להתמיד כראוי בדברים הסיזיפיים בחיים. בעיקר הפיזיים. כי ככה זה.
> להיות חברה טובה
> לאגור אומץ ולהצמיח זוג ביצים מברזל. הן לחיי האישיים והן לחזית האמנות.
> לעמוד בהבטחתי להקים פינת תבלינים במיני מרפסת הירושלמית החדשה שעומדת לרשותי
> לזוז הרבה יותר
> לקרוא המון
> להמשיך לאזן את הג'אנק בתרבות גבוהה ביחס של אחד לשתיים לפחות.
שנה בריאה. השראה. העצמה, העלמה (ע') והשלמה (א'). תודה.
יום שלישי, 7 בספטמבר 2010
הירשם ל-
רשומות (Atom)