יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

נגמר האינטרנט

אז שותפה אחת עזבה מזמן והשותפה השניה עברה בשבוע שעבר (שבו הייתי ב"ביקור מולדת" קצרצר לרגל חתונה מרגשת ביותר) (וגם לקחה את המג'ימיקס הסקסי ואת התנור) והשותף החדש נלחם בג'וקים אבל מנהל חיים הפוכים בצורה מדוייקת ללוחות הזמנים שלי וככה יצא שאין לי יותר אינטרנט בדירה וכמעט וכבר אין לי יותר ירושליים לבזבז ועוד שבועיים וקצת אני שוב ב-03, וגם זו לא קידומת סופית עדיין.
אני יושבת בקניון הדר בתלפיות, עוף מוזר באיזור המוני. בשולחן ליידי הזמינו עכשיו איזו עוגת קרם ענקית עם שני זיקוקי-על. והריח הדוחה של הזיקוקים ממלא אותי למרות המיקום האסטרטגי שתפסתי על דק העץ. מתעלמת במאמץ אינטלקטואלי מחבורת ילדות בנות 6 שהחליטו שהעמוד מאחורי מושלם בשביל משחק מחבואים אסרטיבי וקולני.
ככה זה, כוס קפה ב-12 שח והזרם ברשת שוב יציב, והזרם במוח שלי שוב בספיד, וכל הפוסטים והסטטוסים שדילגתי וגרסתי במוח תוקפים ומתחננים להיקלד מהר ושוב להיאבד מחשיבות בבליל הזה של האותיות והדימויים שכולנו טובעים בו, מכורים לרעש של הקליק שהדף נטען בו מחדש ולא נרדמים בלי הפינק והשמינג של כל ציוץ או צביטה.

לקריאה רישתית נוספת הנה הלהיט מבית "כלכליסט", מרגש עד מעורר איימה
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3527587,00.html

הישארו במקומותיכם...העבודה שלי על אתר הפרוטפוליו שלי נמצאת בעיצומה ותוכלו לקבל הצצה למטען הגנטי-אמנותי שאני מבקשת להפיץ בעולם.

יום רביעי, 10 באוגוסט 2011

אולי שאנשים שעוד לא אמרו כלום ידברו

אמנות ככלי ליצור פגישה בלתי אמצעית בין אנשים.

שהחפצים יוכלו לסמוך עליי. והאנשים?

"תגידי, מה הסיבה שאת תלית את הדפים האלה על הקיר?" (צ')

'המכנס שלך ככ צמוד, אפשר לקרוא שפתיים'  (ר')

אי אפשר שהסוף של הכל בחיים יהיה בפייד אאוט.

האחים יצחקי אהבו במיוחד בנות בשם מאיה.

יום שישי, 5 באוגוסט 2011

זלי גורביץ / כולם רוקדים אצלי עכשיו אולם

כולם רוקדים אצלי עכשיו
אולם רוקד אחד חשב
שאם רוקד אחד חסר
הא לא יכול לרקוד יותר

והוא מריקודו ישב
אחד אחד ישבו אחריו
עכשיו רוקן כל האולם
ישבו כל הרוקדים כולם

כולם יושבים אצלי עכשיו
אולם רוקד אחד חשב
שאם הוא לבדו ירקוד
לו כל העולם יקוד

והוא את ריקודו רקד
והאולם כולו לו קד
אולם אחד נוסף כבר קם
ואחריו רקדו כולם

כולם רוקדים אצלי עכשיו
כולם יושבים אצלי עכשיו
כולם חושבים אצלי עכשיו

יום רביעי, 6 ביולי 2011

תערוכת סוף שנה בבצלאל יולי 2011
קמפוס בצלאל באוניברסיטה העברית בהר הצופים

פתיחה 14.7.11  בין השעות 19:00-24:00

אני והעבודה שלי מוצבים במסדרון המעבר הראשי בקומה 6
בירידה במדרגות מהקפיטרייה תחת מעקה צהוב בלונדיני שאי אפשר לפספס, או בפניה שמאלה ביצאה לקומה 6 מהמעלית הראשית באגף השמאלי

התערוכה פתוחה למשך השבועיים האחרונים של יולי
שעות פתיחה: ימים א' עד ה'  10:00-21:00  יום ו' 10:00-16:00

(ביום שני 25.7.11 תערוכה תהיה סגורה)

נעילת התערוכה ביום שישי ה-29.7.11








********************************************************************************
לאורך כל התערוכה תהיה תצוגה עבודות שלי, ובנוסף אני מופיעה (בעבודת פרפורמנס) גם בערב הפתיחה, גם בימי שישי וגם עורכת "סיור מודרך" לתערוכת המחלקה לאמנות בימים ג', ד' ו-ה'  בסביבות השעה 18:00 למשך כל התקופה, ובכלל...אני מתכננת להיות באיזור כמה שיותר ולארגן פעילות ושיחות (חלקן ספונטניות) בענייני השעה של האמנות ושלי
וגם להציע מזכרות מכל מיני סוגים. בואו להתארח (ולהתארך) אצלי בסלון  :)  מיה

אני בור סוד. אנקדוטות נבחרות מהכנות לתערוכה.

הרחבה רחבה./אהרוני באוקספורד שחור לבן./שנינו מסכימים לגבייך./סינג הללויה. בייבי.

כל העולם כולו הוא שפכטל אחד גדול. ועכשיו כל מה שנשאר לי זה ללמד להוננן ביד שמאל. (הוננות- ממילה הון)

אתן 91 צהוב

הסדר עדיפיות של השומן

המילה דיסקוטק

שטוחים * חלביצה * טנא נגה * מילק-מן

ראובן עג'מי, המוביל שלי.

תערוכה טובה. עונה על הצרכים. ממלאת סיפוקים. מציעה מאפשרת הצצה לעולם. אלמנט של זרות

יש לי משחק. למחוק ב100 הודעות בדיוק. יש לי בעיה. שלא יפרדו ממני אז אני קודם. הכל קשור לאגו. קמתי בבוקר והייתי הרוסה מהחלום. גם ככה אני רוב הזמן רעבה או עייפה.

למדה הדפסות. ניסנבאום 29 בת ים. בירידה מיוספטל לכיוון הים

חבלים. רחוב מרחביה 10, שוק לווינסקי.

"אני כרגע בין מזגנים" יונתן קוטנר

ברגע שמחילים לחשוב ביחד אי אפשר להפסיק. רוחב על עומק. ריינג' עדיף מדפב. ארכיטקטורה ומוזיקה מולטי משו.

המחשבות הבריוניות שלי מחזיקות אותי קצר. אני לא יכולה להפסיק לבכות ובא לי הבייתה אבל אסור שאמא תדע. אני מפחדת. הסוף הזה כל כך קרוב ושום דבר כבר לא יהיה אותו דבר.

( .) ( .)  אמנות

( .) ( .) פורנו

ארכיון הבלוג