יום שבת, 4 ביולי 2015

הלינקים מהכתבה שלי (כאן למטה) במרחק של ״קליק״ אחד בלבד להנאת קוראי הבלוג. יחי הפרינט המודפס שזמין און ליין לנצחחחחחחח נצחים.



https://www.etsy.com קראפט למכירה און ליין מכל העולם
http://pyknic.com/collections/womens-swimsuits - בקיני פיצה
https://blackmilkclothing.com/products/shark-vs-mermaid-swimsuit - בגד ים מלתעות ובת הים הקטנה
http://www.zenaswimwear.com/ עצב בגד-ים עם דוגמאות מהאתר
http://kinimatic.com עוד אתר עצב זאת בעצמך עוד יותר מוצלח - שאפשר להעלות תמונות 
http://www.csuta.com/ בגדי-ים צנועים ׳כסותא׳
http://www.sunwayltd.com/ - כל דבר שעשוי מבד חוסם קרינה.
http://www.sunwayltd.com/item.asp?itemid=162 - צמיד סיליקון רגיש שישנה את צבעו מהשמש
http://www.howstuffworks.com - איך דברים עובדים?
איך עובדים המוצרים לשיזוף-עצמי-נטול-שמש?
האם ניתן להתמכר לשיזוף?
http://boingboing.net  - בוינג בוניג מקור לשטיות ברשת
http://www.alvarodominguez.es - המעצב הספרדי אלווארו דומינגז
http://society6.com - מאגר הדפסות ומוצרים של אמנים ומעצבים
http://www.ramimeiri.co.il - האתר של רמי מאירי
http://www.meduzot.co.il - מצב המדוזות בחופי ישראל
חוף-גורדון-22.jpg

עמוד 39 במוסף הצרכנות של ״ישראל היום״ 3/7/2015




יום רביעי, 1 ביולי 2015

Looking for an outside voice that will help you getting the best decision for you? try this

> Try Youtube.

> Try Breathing.

> Try Something Sweet (And then Try not to regret it).

> Try Yoga.

> Try Youtube.

> Try Breathing.


יום שבת, 20 ביוני 2015

״הלחישה שלי״ נשלחה: 24/9/2014 - בוצעה: 17/6/2015


הגיע תורי. נלחשתי. התלחשתי. ה״וי-טרנספר״ המצורף בזאת מתנועע בקלילות ממלא לי ת׳מסך.
הנפח של המחשב שלי בקושי מרגיש את ההבדל. אבל הפעם הקובץ חשוב מהרגיל.
קיבלתי קטע סאונד. דחוס. עדכני. מסומפל. רעש במובן הטוב של המילה (עד כמה שניתן).
אני לא יודעת מי הלחין או כתב או ניגן או יצר אותו.
אולי זה בעצם מי שהלחין וכתב וניגן ויצר. בלי ״או״.
אני שומעת אותו שוב ושוב. הוא נהיה לי מעצבן ואז שוב מעניין.
אני עושה גוגל אימג׳ סרצ׳ של כותרת הקטע:  SHAVUR SOFI
Screen Shot 2014-09-23 at 5.21.17 PM.png


סטטיסטית לכל אחד יצאו תוצאות שונות בחיפוש שכזה.
בדרך כלל מחיפוש כזה אני זולגת לעוד שעות של מחקר וגלישה, הפעם נדמה שחסר לי איזה נתון להצליב. חבר מציע לי לנסות לעשות ״שאזאם״ לקטע שהגיע. אני מסרבת. גם אם הוא יתן ניחוש או איזה רפרנס, לא תהיה לי דרך לדעת אם הוא צודק. אני צריכה לסמוך על עצמי. למצוא דרך לגעת קצת במחשבות של הקהל. איך אוכל להשאיר חותם בין כל כך הרבה כשרונות ומופיעים שלוקחים חלק בהרפתקה הזו? אולי כדאי לי לזעזע? אולי להצחיק? אני מחליטה שאני מכוונת גם וגם. כשהמכנה המשותף הנמוך ביותר בין שניהם הוא דמעות (וגם אני מוסיפה בראש ספרינקלים של חמלה על הכל מלמעלה לקישוט).  


דיברתי עם אחד ההאלטים בטלפון ונשפכו ממני כל מיני רעינות. בשבועיים האלה הרגשתי שחייתי חצי שנה. ידעתי מראש שהלחישה תתפוס אותי בעומס. את המייל הזה אני תכף אשלח. ערב ראש השנה תשע״ה. גליתי שאין ״ויי פיי״ אצל סבתא וסבא שלי. אף פעם לא חשבתי על זה קודם.


הזמן קצת דוחק ומועך לי את ההחלטות. איך אוכל להתחייב עכשיו על מצב רוח עתידי? הסאונד ממש עצוב. אני מדמייינת איזושהו פריסה, פיזור של צלילים. טעמים שצורבים. המילה קולאפס באנגלית יותר מדוייקת לתחושה שלי ביחס למוזיקה.
בחרתי להתחיל בלהיאחז למסגרת.
אני לוקחת סט החלטות ברגע זה, שמהן אוכל לייצר סט החלטות מקומיות בזמן המופע עצמו.


הקטע שלי במופע יארך  3 דקות ו-30 שניות. בדיוק כמו הקטע סאונד שהגיע. אני אשים שעון.
את ההחלטה אם הוא יהיה ברקע או במקביל אני משאירה לצוות הבימוי.  
השיא יהיה אחרי 2 דקות ו-20 שניות. בדיוק כמו השיא בעייני והחלק האהוב במהלך הקטע.
בסופו יש קול נשי מקוטע שקצת לוחש, קצת מוסר מסר שלא מתמסר.
אולי זה שטויות. אבל זה גם הכי אנושי. שהכל קשור לי ונראה לי מתאים. הטלפון שבור. המסר עובר משובש. בתוכי אווירה חגיגית.

אני מחפשת ג׳סטה פשוטה אבל מסובכת.
בדרך כלל אני עובדת עם צילום, חומר ופרפורמנס.
למופע אביא איתי אביזרים. ארגז כלים. ואהיה לבושה בחלוק הרפואי שלי מעל ה׳בגדים הרגילים׳. זה לוק מצויין למופעים! אתקן-אשבור-אנחם-אהרוס-אחריב-אחבר מחדש  פריט בלייב על הבמה.
מין פיסול ״חי-מת״. שמעניק חיים לרגע לחפץ דומם.
חצי הצצה לרגע קריטי מתוך הסטודיו. חצי תיאטרון חפצים (שיושב על מסורת יפייפיה שבדיוק ממש לאחרונה אני קוראת עליה מלא כי יש לי אוסף חפצים אדיר.. )
״איי אם אין אה רייילשנשיפ״ עם החפצים שלי מאז שאני מצליחה לזכור אותם, או את עצמי.


אז בתיק שאביא למופע יהיו:
* טלפון חוגה ישן בצבע שחור
* 2 כפות ידיים מפלסטיק של בובות ראווה (אחת שקניתי מבלגורית אופנה ואחת שחבר ״השאיל״ עבורי מתצוגת בובות ברשת אופנה המונית)  
* לפחות 5 סוגים של דבקים (ביינהם אקדח דבק חם, סלוטייפ, איזוליר בנד)
* טושים עבים וצבעוניים
* ערמת דפי A4 לבנים ואולי כמה קרטונים חומים. אני ממש אוהבת את החומר הזה. כל כך הרבה הקשרים. הבית של יעל, סחיבות ומעברים
* חוט ירוק בהיר כמו של בלונים. מצאתי אותו כשעברנו דירה כשעוד הייתי בתיכון. אני משתמשת בו מלא ולהרבה פרוייקטים של יצירה שכבר עשיתי בעבר. הוא מסרב להיגמר. עם הזמן למדתי לאהוב את הצבע.
* (ואניחייבת כבר להשיג) מסור חשמלי קטן.


אני גם אבקש מהצוות של ה״האלט״ איזו דרך להקרין באותו זמן ב״לייב״.
יש מושג מוצלח בשם ״טלפרזנס״ שאני אוהבת. יש לי ממי להשאיל ״גו פרו״. תכלס אני מוכנה.
ההתלבטות העיקרית שלי היא אם לצלם ולהקרין את ההתרחשות על שולחן העבודה/ניתוחים שלי, או אולי את הפנים שלי מתרכזות ומלאות הבעה בזמן שאני חושבת ומפסלת, או אולי בכלל את הקהל עצמו ואיך הוא מגיב.


אני מצרפת במייל קולאז׳ ממוחשב שעשיתי לאחרונה ועוד כ-4 דימויים שכרגע מסתובבים לי חזק מאוד בסיסטם והנה לינק (<<https://www.youtube.com/watch?v=AdYaTa_lOf4>>) לוידאו שאני הכיייי חולה עליו. וכזה בעצם אני רוצה לעשות. רק בגרסה מורבידית שונה לחלוטין ובלי טקסט. רק עם סאונד.

בקיצור יהיה  SAVOR SOFI  







וכך היו היה : 
(*כל קשר בין התוכנית והביצוע מקרי בהחלט*)



עם המוזיקאים אייל יונתי וגידי רז ברגע האמת מאחורי הקלעים 

יום רביעי, 3 ביוני 2015

האק!

נעמיד פני יתומים 

מילים: צרויה להב
לחן: יהודית רביץ

נעמיד פני יתומים,
נחצה את הגדר,
נשכב בעשבים הלוחשים,
נישן ונתעורר,
נישן ונתעורר.
הבית צף על מים גועשים.

ואת המציאות נסגור מאחורי הדלת.
היא מחכה כי היא נמל והיא תהום,
ומתגנבת דרך הסדקים ממילא.
מחר נראה הכל לאור היום.

יום חמישי, 21 במאי 2015

ה-17 ליוני 2015

אולי אתם רוצים לראות אותי מופיעה על ״במה של גדולים״ ?







































איור וגרפיקה: יעל שינקר (אחת מיוזמות הפרוייקט) 

להסברים נוספים כל אחד מהלינקים הבאים יתאים>>>






אומרים ״GIF״ ב-פ׳ כמו פאק, כמו פברואר, כמו פילטר, כמו פנטזיה.

יש עניינים שדוחיפים אותך קדימה. קינאה (בריאה?) למשל. סקרנות למשל. שיעמום למשל. 
יש תנוחות שדוחפות אותך קדימה. אוטנאסנא למשל. פורוורד בנד. 
יש דברים בגו. 

הנה, ״גיפ״ מעשה ידיי להתפאר.
אמן שיהיה ויראלי שיהיה גדול. 
אי אפשר להגיד שזה היה אחר צהריים מאוד פרודקטיבי. אבל היי, לפחות לא יצאתי בידיים ריקות. 


זהירות! עונת הכובעים החלה!!!

ארכיון הבלוג