יום שלישי, 1 באפריל 2014

המוזיקה תציל אותי. גם אם אני לא אוהבת מוזיקה.

אני במרחב. אי אפשר להימנע מכך בימים אלה כתיקונם. 
דוחה משימות דחופות מושכת אנשים לא רצויים 
אוכלת שוקולד בהחבא 
אוכלת שוקולד בפומבי 
שוקולד מבין אותי. ואני לא מבינה אותו. אני צורבת צוברת 
אני לא צברית. 
אולי 
יום אחד אפרוש כנפיים ואעוף (בחזרה?) 

הצילו פסיק אתה בא לי בטוב 
פשוט לא עכשיו נקודה
צבעים משנים רייחות 

אתה עבד של מארק. נטוע כיתד בלב ליבו של הממסד. 
המיינסטרים זה חוזר. המיינסטרים זה שוב באופנה. 
הזרם הראשי עלאק. 
בא לי על התרופה בלי התופעות לוואי. 
איך עוד לא התגברנו 
על התופעות לוואי. 
הלוואי. 

אתה לא מפחד עליי, וזה מה שמפחיד אותי כרגע. 
ערב כיסויים 
עיין ערך עצמי 
ערך עצמי 
ערך 
ארך 
ארח 
אה רך
קשה 
קשוח 
מילים 
שטויות 
מי מזמין מיץ עגבניות בטיסות? (לא אני!) 

לפי ההיגיון, לפי כל מה שאומרים (ההפך מאי-היגיון)
מותר לחשוב 
אפשר לחשוב 
ש
פסטה שחורה זה מרזה (!?)  
אני מגבירה את הווליום כדי לנצח את המחשבות שלי. 
לערבל אותן בצלילים. לזכור לשכוח את הרגע הזה. טוב טוב. 
טוב. 

ואם אני לא מצליחה להגיד את זה מספיק ברור 
אז פשוט - 
פשוטו כמשמעו

יום שלישי, 4 במרץ 2014

גיבוי.

גב, גבר וגברת 
גיבוי בעל כורחו.

אני מפנה לך את הגב ואתה מעסה לי את ההארדיסק. 
אנחנו שומרים אחד לשני קבצים מכל הסוגים, אבל לא מכל המינים.
אני דורכת עלייך, אבל בקטע טוב. 
בניסיון למצוא שחרור, לחפש הקלה. 
לפתוח ולמתוח את צוואר (הבקבוק) (הרחם) (בת היענה הפנימית שלי).

מאז שהכרנו אני מוצפת בכוסות בירה וספלי קפה, פוקחת עיניים ומשירה מבט בתוך ערפל ענן העשן שמיתיימר ומיתמר מהסגריה שטחובה בפיך. 
גם אני רוצה להיות, 
טחובה בפיך, אבל בקטע טוב.

מלפף אותי אצלי בפרטי, מתראים בחושך חדרי חדרים ואז יוצאים לשמש ולאור. 
מוצאים את הלבד והביחד עם הקהל של העיר הזאת שמפרידה בנינו ומפגישה בנינו.
בכל פעם מחדש, בכל פעם קצת אחרת.
אנחנו מנסים לאפשר זה לזה לנצח, כדי שלא נפסיד אחד את השני.
סימנים של הנעה לכאב והנאה 
אתה מתבלט בין לגרור ל'העתק-הדבק', 
אני מנקה לכבודך את הדסקטופ שלי, וגם שוטפת כלים. 
מתבוססים בבסיס הנתונים המשותף שלנו, אבל בקטע טוב.  

אני עושה לך גיבוי נעים בעורף,
מנסה להכיל
מחוות 
מילים 
שעד עכשיו לא היו משותפות. 
משתופפות. משתתפות. משתזפות.
הן יוכלו לשמש אותנו כאמצעי לשיחזור המידע בעת הצורך. 

אני מפנימה את המצב החדש.
נושמת אוג'אי פראנאיאמה לכל מיני חללים פנימיים, לתיקיות אנטייטלד ריקות. 
פוגשת עקבותיך בתוכי.
שם הנחתי אותך ולא סיפרתי לעצמי. 
עכשיו אני מוכנה 
(נדמה לי)
עכשיו בא לי לעשות "שר". 
לא לצעוק מגג העולם. לא לסצנות. לא לסטטוסים במרחבים מרושתים. 
כמעט סתם
אני ואתה
צוחקים יחד
בפומבי.
(פרטים אצלי בפרטי) 
(סרטים אצלי בפרטי). 

אבל אני לא מרשה לך לצאת היום מהבית.
אל תזוז לשום מקום לפני שאתה עושה לי ׳סייב׳. 
מוודא שיש לכל זה
גיבוי.

יום רביעי, 26 בפברואר 2014

Q&A With the Artist


12/05/13 23:18:27: מיה: Sure thing. I just got home and i wont make it up too long


12/05/13 23:18:40: מיה: Schnitzel sounds gooooood!


12/05/13 23:19:02: כריסטיאן: Did u try it ? :)

12/05/13 23:19:33: מיה: I worked in a schnitzel place ones... So many stories...

12/05/13 23:19:41: כריסטיאן: And another time kaiserschmarn for you

12/05/13 23:19:44: כריסטיאן: U did what ?

12/05/13 23:20:08: כריסטיאן: Ahahaha, how cool

12/05/13 23:20:24: כריסטיאן: So u tried it

12/05/13 23:21:00: מיה: Yes, but i am not sore what kaiserschmarn is

12/05/13 23:21:37: כריסטיאן : Like mashed pancakes

12/05/13 23:21:39: כריסטיאן : Sweet

12/05/13 23:21:48: מיה: Looking forward to some Germany culinary adventures

12/05/13 23:22:21: כריסטיאן : Schweinebraten, schnitzel, weiswurst and kaiserschmarn

12/05/13 23:23:01: מיה: I will try anything ones

12/05/13 23:23:03: כריסטיאן : So how was the show tonight ?

12/05/13 23:23:45: מיה: There was a successful artist talk.



אתם מוזמנים: 
המרכז לאמנות עכשווית CCA קלישר 5 / צדוק הכהן 2 
יום רביעי ה-5 למרץ בשעה 19:30 

יום שישי, 31 בינואר 2014

more of the same


"יש לי חולשה לכיבוד קל" - רשמים שקטים

למרות שבנינו המצב חדש, שנינו משתמשים בתכסיסים הישנים. 
ההמלצות עוברות מפה לאוזן.
אבל גם רואים עלייך שישנת בפנים.
כל הקלישאות נכונות.
לא אהנה ללא סבל.
שיקרתי כשאמרתי לך שאני לא אקבל ממך
השראה.

זליגת המוחות
מעבר להרי החושך.
שוערים עולים,
שיכורים יורדים,
מהארץ.
המובטחת.
המאובטחת. יתר על המידה.

יש תור
לבור ביטחון
בקצה השכונה. ("אני ברשימות")

הכל נמדד במשבצות לא גמישות ופסים של גמישות-יתר של שעה וחצי של נשימות עמוקות
פלסטלינה בצבע גוף ממש קשה לראות 
מתחת לציפורניים.

יש תבניות חוזרות ונשנות שיש להן שמות מוכרים, ואפילו ערך בויקיפדיה.
אני שמה גרב על גרב,
לשון נופל על לשון. וזה נעים.

תוחמת עצמי בפס איילנר שחור שנמרח בקלות מדיי על תוצרת הארץ
עיברית חונקת ואנגלית שוברת שיניים.
ארץ עיר חי צומח
דומם.

(ה)שבת
שלום.

יום שני, 20 בינואר 2014

כזה מין -


- "אולי זה קטע של חייפאים כזה אבל שמתי לב שאתה לא שותה מיים מהברז"
- "נכון".

צריך לצלצל פעמיים.


אומרים שכבר אין הרבה איידס בעולם
אבל עכשיו לכולם יש אפילפסיה.
בירושה הגנטית שלי יש שילוב של סכרת ואלצהיימר. 
זה נראה לי מצויין שאני בכלל לא אזכור אחרי הביס, שאכלתי מתוק. 
שהלכתי רחוק. שנקרעתי מצחוק. 
איתך ועלייך ואיתך ועליי. עד בלי דיי, אין דבר כזה יותר מדיי. 
- שמחה.
כמעט מילה גסה. 
ברך ימין, לא עומד במתח. 
ברך שמאל, לא עומדת בצפייה. 


* * *

מתחילה להבין אותך
או לפחות מה הלך שם
מלא
אויר
אתה 
מלא 
אויר
זה לא מהייחוס, זה מהסודה. 
במורד הגרון מתחלקת מועקה.
ויש לה אותי
מתנת יומולדת/פרס תנחומים. 

* * * 

ביפור זה לפני האפטר או אחרי האפטר?























אני חושבת שאני פחות חושבת לפני שאני מדברת ושולפת-מוציאה מילים מהפה. אבל למשל על המחשבה הזו חשבתי קצת קודם והיה נראה לי שכדאי ואף רצוי. לשתף. עשו לייק לעמוד של הבלוג בפייסבוק. בלינק הזה כאן כי >>> חסר לי רק עוד לייק אחד בשביל הסטטיסטיקה! 

* * * 
אהבה עצמית היא-
טוסט גבינה צהובה פשוט בלי כלום 
וסלט סלק מושקע

יום שבת, 18 בינואר 2014

#שיר_השבוע : העולם הזה גורם לי לבקש את ה-CASH


לבקש ת'קש 
מילים: חמי
לחן: שב"ק ס'
קיים ביצוע לשיר זה 

אני יודע איך את רוצה שאהיה,
כסף בכל חור ובזהב מלא,
סיגריה אמריקנית בחליפה קובנית,
טייפ של מאה ווט במכונית אמריקאית.
אבל מה לעשות אין לי שקל,
ואותך אנ'לא אפסיד אני אזיין לך את השכל.
כי היו ימים אני עבדתי בזבל,
פינקתי בחורות אני הנפתי את הדגל.
והיום על הבמות מול הנשים,
אני בורח מהמאפיה שלא יסדרו לי את הפנים.
כי אין לי כסף בכיסים, מלווה מקבצנים, לא קונה לך תכשיטים אבל כותב שירים.
יש שמועות שאני הומלס וג'נקי.
אין לי אגורה אבל יש לי את הפאנקי.

העולם הזה גורם לי לבקש את הקש,
בשביל כבוד אני צריך לבקש את הקש,
לבקש את הקש אז מה עושים?
ש-ב-ק-ס מחפשים את השקלים.

שוב השבק מבקש ת'קש אלף תשע מאות תשעים ושבע,
מחפש אותו מצפת עד באר שבע,
לא מוצא לא מתיאש, מקסס, מחפש,
לא אוכל באהרוני אבל עושה על האש.
שווארמה ומינוס בבנק וטלפון מנותק.
אין לי משכורות ענק ולא בזק.
קום קום אתה נרדם לי על ההגה.
יש לך ת'כסף אבל אין לך ת'דרך.
אני דלוק אחוש לוק כי יש לי לוק של מיליונר.
גם בלי שקל על התחת אני עדיין מקבל.
אז שימו לב מה אני אומר כסף לא יקנה לך אושר.
כולם אותו אחד וקש זה רק תלבושת.
אין לי בעיות אני שם זין.
כי מה שבא היום הולך מחר, סבבה לבינתיים.
(מיליון דולר, מיליון דולר)

העולם הזה גורם לי...

אם יש לך ת'קש יש לך ת'קש.
יש לך הכל אין לך חובות אלף נקבות.
דירה בגן העיר שכל אחד מכיר.
ו-A L גיר או קרל קנאי מיכנסיים רחבות.
ומצדס או ביגני B.M.W ופתאום כולן חושבות שאתה שווה.
ומסך שלושים אינץ' ושלט רחוק.
ופתאום כולם צוחקים כשאתה מתחיל לצחוק.
כסף זה נייר מיני בר קוויאר יין שנת שישים ושש כל מה שתבקש.
סנדי בר..
מאני מאני מאני ג'ורג'יו ארמאני תמונה שלך עם הנשיא חלום אמריקאי.
סוף שבוע בארובה נקבה שלא נגעו בה.
ג'ראס מאפגניסטן. סיגרים מהוואנה קובה.
אתה לקוח מועדף בבנק. אלף חיוכים,
שטרות מגולגלי עושים כיסים מנופחים.
תגידו וולדורף אסטוריה, קשרים חובקי עולם.
אמריקן אקספרס ימותו כל הקנאים כולם. 

יום חמישי, 16 בינואר 2014

How I Do


כעט (כ-עט)

אני מיה. אני חיה. אני חיה בהווה. 

אני כבולה לצורה ולחומר 
אני חופשיה לתוכן ולרגש

תפוס לי ואני משחררת 
אני משוחררת 
אני משתחררת 
אני משחר ההיסטוריה 
אני משחר הבוקר 
אני מתעוררת משחר התרנגול של אורי שמקרקרקרקרקרקר
קרקרים ומצות 
ומצוות 
ותודות ותורות 
רבות ורבים ורבנים ובימינו גם רבניות. 

הללויה זה בכל מיני שפות 
הללויה זה בלי שפה בכלל 
אנני מפטירה אמן. לא בקודש ולא בחול. 
ואולם בימים אלה כתיקונים ל'אום' מזדמן אני לא אגיד לא. 
אני נענית להצעה. 
מסרבת לסרב כל עוד הוכח אחרת 
חושבת על בוסניה וסרביה וצ'צ'ניה ועוד אירועים שאני יודעת עליהם שאני לא יודעת עליהם. 
ועל הנחיתה על הירח שקרתה בלעדיי,
ועל עוד כהנא וכהנא כוהנים ולוויים, ובני דת משה וישראל ונוכרים מוכרים ונוכרים זרים או מוכרים קצת פחות. 
אני קונה את הכל. 
פורסת לתשלומים, פורשת לתשלומים. משלמת ביטוחים. משאילה פתרונות ומרחיבה שוב ושוב את הכיבולת. 
יכולות איחסון. שיקויים ועוגיות שיאפשרו לי לעבור שוב ושוב ועוד ועוד דלתות קטנות וגדולות ממני וממני וממני והלאה. והים שהוא גם השמיים וגם הדמעות וגם מקור הסיכסוך במזרח התיכון (ואולי לא). הוא כחול. ראשי כחול. ג'ינסי כחול. והסרט הצרפתי הממולץ הזה שבאקרנים כרגע גם כחול. 
וכל הגוונים של האפור בעולם לא יספיקו. 
נדרש ונדרשת רק דבר אחד ואחת 

נוכחות. 

ארכיון הבלוג