יום שישי, 23 באפריל 2010

the bottom line is: when i grow up i want to be an i-phone app

> גילום. התגלמות, גולם, גולמי, מכנה משותף, המילה גלום בהקשר כלכלי.
פוטנציאל-גלום.

> גליתי היום קיצור דרך למשהו במחשב, בוא לא ניכנס לפרטים, זה גם קצת מביך. בכל אופן זה כמו שבמקום לדחוף חזק את הדלת בטעות נשענתם לרגע על הידית. "אאוריקה".

> בישלנתי היום לכמה חברים. משהו קטן וטוב בדירה. האמת בשבע וחצי כבר כמעט בכיתי מעל הסיר אורז שאני לבד במסיבה אבל בסוף הם באו במתכונת מצומצמת ובאיחור של 45 דקות אבל עם ארגז דונאט אז לא יכולתי לכעוס כל כך. והיה טעים. בכלל, אני אוהבת כימייה, אני מבשלת לא רע בכלל. וסטודנטים לאמנות זה לא אנשים שעומדים בלו"ז. ואני בטוח יהודייה כי היתה כמות אוכל להאכיל מדינת עולם שלישי.
הכנתי מן שווארמה דלוקס אבל מעוף, אורז מטורף עם גזר צימוקים ושקדים ותבלינים, הכנתי טחינה לבד וקניתי חומוס ופיתות דקיקות כאלה. אבל הכי השקעתי זמן ואנרגיות על הסלט. קצצתי שעה רצוף. אני לא צוחקת. זה אולי גם קצת נדמה לי כי הירקות כאן ענקיים בגודל, אבל ממש השקעתי. דק דק דק (כמו הקול של אליק בליק) סלט ששת המרכיבים עגבניה מלפפון בצל שמן זית לימון ומלחפלפל (זה נחשב מרכיב אחד כי הם בני זוג בנישואים קתולים). סידרתי הכל כמו שכבות בעוגה. אחרי כל הג'אנק הזה פתאום כל כך בא לי טוב התפריט ה"מדיטרייניאן". את הדונאט "דגמנו" עם פינגאן קפה שחור עם הל ביבוא אישי. נדמה לי שכבר אמרתי כאן מתישהו. התרגום של זה מאנגלית - קפה תורכי עם גיהנום. והגיהנום...הגיהנום עושה את כל הטעם....
תמונות מחר בבוקר. הכבל של המצלמה במגירה והיא נראית לי רחוקה שנות אור כרגע.

> החלטתי לפתוח במיני מחקר עצמוני בכל מה קשור למחוות פיזיות.
אתם בטוח מכירים את השיר הזה והקליפ האיקוני הזה אבל הפעם תתבוננו טוב ותתמקדו ב-כריאוגרפיה. שימו לב לאופן העבודה עם האביזרים, מחוות הגוף של הכתפיים והפפיון (=מייצג את תנועת העכוז?!) וגם את איך שמציגים דמות אחת ששרה ומשחקת מול כל הקבוצה של הרקדנים שסביבה. ולמרות שהיא אחת והם הרבה היא עדיין בסכום גדול מהסך הכל שלהם.
> אין איזון. לא צריך להיות איזון. אין כזה דבר בטבע
> אין קו ישר, לא צריך להיות קו ישר. אין כזה דבר בטבע
> אין כזה דבר אחורה. גם כשנוסעים רוורס בעצם מתקדמים לאנשהו. המושג "דאון-גרייד" לא באמת קביל בעיניי. זה אולי "שואב השראה" ממשהו שכבר היה או קרה או נראה בעבר. אבל זה לא אחורה. אין כזה דבר אחורה. (ולמתקדמים - יש להבדיל את המושג/קונספט מהמונח "מאחור" או בלשון העם "מאחורה")
> אב-ולו-ציה. אני עוד צריכה לחשוב על זה.

> M !

> וחוץ מזה מזה סחתיין ליו-טיוב שכביר מכיר אותי לעומק. היום תחת ה"מומלצים בשבילך" הופעי הקליף הזה, איזה פינוק. תרקדו לכבודי אצלכם מול המראה. אני לא אגלה לאף אחד.

יום שלישי, 20 באפריל 2010

לא יודעת מי אני, - מי שמביט בי (מאחור?!)

אני רוצה את החברים של החברים שלי אצלי בספר טלפונים השחור והקטן.
אני רוצה שהילד שלי יהיה הכי מוצלח בגן.
אני רוצה תמיד לדעת איך לבחור פירות מובחרים. ולהיזהר מיותר מדי מחשבות על בחור(ים).

אני שמחה לאחוז את האובסייה שלי אפילו באצבעות הרגליים. אני שוכחת להביט לעיתים קרובות לשמיים.
גרביונים מטבעם לנזול. כל הפירורים מרגישים בפה כמו חול. אני רוצה לאכול הכל ולעולם לא באמת לגדול.
לאורך או לרוחב. לעומק כן.

- - -

פילים ורודים בתחתית הכוס, היא אמרה לו תרקוד. עוד ועוד ועוד. ועוד.

"ערס"פואטיקה

תהליך טיפולי. לחזור על אותו הקו שוב ושוב עד שהוא או נעלם או עד שמציירים אותו באמת נכון ובאמת ישר. יש כזה דבר?. לחזור מחדש מההתחלה ולפרק את הכל. לפורר לעצמי את המציאות. מתכונים שמתארים את המרקם המדויק כ"חולי". לתת לזיגוג חשיבות של 51%. ואט יו סי איז ואט יו גט. "היא היייתה לבושה שמלה חומה ועינייה החומות היו חמות ולחות כשיצאה מבית הדין וגיטה בידה" (המשפט הראשון מתוך "פנים אחרות" של שמואל יוסף (צ'צ'קס) עגנון). הבנאדם מופיע על כל שטר של 50 ש"ח, יש כל מיני דרכים לחלוק כבוד.

מה זה אומר חוכמה? האם הידיעה היא הזכות או העונש. "מותר" האדם מן הבהמה. סוכריות "מותר". שלטים של "אסור", בצרפת הם באנגלית ובמונטריאול בצרפתית.
קראתי בבלוג אחר מישהי שמעידה על עצמה: "אני טרוריסטית של שקט". שמעתי היום מישהי בחנות קוראת: "אני כל כך אקזוטית!" אמרתי היום לחברה שלי: "פשוט תוציאי את השחור מהלבן". אני מתעגנת על הקונטקסט.

טקסט "לא נגענו" היישר ממערכת ההצקות של הסקייפ. ואתם עוד צחקתם עלי שאני מחפשת אוליגרך....

European and American women are too arrogant for you? Are you looking for a sweet lady that will be caring and understanding? Then you came to the right place- here you can find a Russian lady that will love you with all her heart. Can't find a queen to rule your heart? How about beautiful Russian ladies that have royal blood and royal look? Here you can find hundreds of portfolios of these fine women of any age for every taste. Please excuse us if you are not interested

דם כחול?! תנסו כאן ואולי כאן ו- כאן וגם כאן (וגם קצת על קצוות הידיים של זהר. תודה זהר. נסיעה טובה זהר. בהצלחה זהר) (בחייאת תלחצו על אחד מהם, רנדומלית ככה ותתמודדו).
אה, אגב,
!!!ALL I WANT IS EVERYTHING
(מחר הפרופורמנס)

יום שני, 19 באפריל 2010

!!!some independent inspiration to us all

nothing is real

מי שולט במי
מי מושך את מי
מי מחזיק יותר חזק
למי כדאי להישאר יותר צמוד
באיזה צד תישאר יותר ריבה כשנפריד בדיוק באמצע את שתי העוגיות
http://www.youtube.com/watch?v=IQG-xM62tQg
(תקשיבו. גרסה ספשסיאליט'ה)

יום ראשון, 18 באפריל 2010

תפילה

תן לי את הכוח ללחוץ "סנד". להקליק על ה"פליי". "לפרסם רשומה כעת" ולא להתחרט.

בחזרה ל- - -

לפעמים זה כמו שצדי אומר:"זה כמעט" או "זה, זה... זה על יד" ולפעמים זה פשוט בדיוק!
אני ממש שואפת באופן יומיומי לשמירה על המינונים. להנות ולסבול בדיוק במידה הראויה. זה לאו דווקא אומר איזון. אני לא מאמינה ב'שווה בשווה'. אבל נדמה שיש לכל אחד את ה'מרשם' שלו לעבור את 'זה' בשלום. לחיות טוב. ולרגע לא להתפשר על פחות. שמעתם?!!
יאללה, קנדה. פוש אחרון.
ובכלל לא משנה כמה אני נהנית ואוהבת את היום (או אם הוא עגום לגמרי ומתהפך עלי) אני תמיד חושבת גם על מחר בבוקר

יום חמישי, 15 באפריל 2010

מסקנות וקללות.
























המצלמה של הסקייפי התגלגלה על השטיח והפריים המושלם שלפניכם הוא טעות כל כל כך יפה בעיניי. תגדילו.

השראה = ריח של בצל מטוגן.

ברגע שגורמים לאנשים לצחוק אין דרך חזרה. ברגע שגרמת לאנשים לצחוק זה מתחיל להיות ממכר. היום היה השיעור פרופורמנס האחרון. חכיתי ממש לסוף ורגע לפני שהתפזרנו חלקתי עם הכיתה "מחווה פיזית" שחשבתי עליה כבר זמן מה. זה קשור לעניינים של שליטה ומחשבות על מריונטות-אנושיות, לסיפור של מיקי מאוס מפנטזיה ולקשרים וקשירות שהן אמנות בפני עצמה. חשבתי על מי מפעיל אותי ועל פתרונות יצירתיים של פירוק והרכבה. זה גם מדבר על הצל הגדול שעושה איש קטן, על האשה(=צוואר) ש'תומכת' בגבר(=ראש) ומסובבת אותו לאן שהיא רוצה.... ולא משנה כמה התיאוריה גדולה וכבדה ככה הרעיון צריך להיות עוד יותר פשוט. קשרתי בחוט לבן את האצבע שמשמאל לזרת שלי ברגל שמאל שלי (תהרגו אותי אם אני יודעת איך קוראים לה עכשיו באמצע הלילה) ומשכתי בחוט. פשוט פשוט. פשוט.

אה, קבלתי A על איזו עבודה קצרה שכתבתי. לא יעזור כלום, זה מרגיש טוב החרא הקטן הזה. אות בצורה של מגדל אייפל. הגעת! הופעת! עשית! זה טוב. ועכשיו כל ה-B ממקודם מחווירים. האות הראשונה הראשונה והאחרונה ואיך שהיא משנה....(בת-זונה!).

ארכיון הבלוג