יום שלישי, 20 באפריל 2010

לא יודעת מי אני, - מי שמביט בי (מאחור?!)

אני רוצה את החברים של החברים שלי אצלי בספר טלפונים השחור והקטן.
אני רוצה שהילד שלי יהיה הכי מוצלח בגן.
אני רוצה תמיד לדעת איך לבחור פירות מובחרים. ולהיזהר מיותר מדי מחשבות על בחור(ים).

אני שמחה לאחוז את האובסייה שלי אפילו באצבעות הרגליים. אני שוכחת להביט לעיתים קרובות לשמיים.
גרביונים מטבעם לנזול. כל הפירורים מרגישים בפה כמו חול. אני רוצה לאכול הכל ולעולם לא באמת לגדול.
לאורך או לרוחב. לעומק כן.

- - -

פילים ורודים בתחתית הכוס, היא אמרה לו תרקוד. עוד ועוד ועוד. ועוד.

"ערס"פואטיקה

תהליך טיפולי. לחזור על אותו הקו שוב ושוב עד שהוא או נעלם או עד שמציירים אותו באמת נכון ובאמת ישר. יש כזה דבר?. לחזור מחדש מההתחלה ולפרק את הכל. לפורר לעצמי את המציאות. מתכונים שמתארים את המרקם המדויק כ"חולי". לתת לזיגוג חשיבות של 51%. ואט יו סי איז ואט יו גט. "היא היייתה לבושה שמלה חומה ועינייה החומות היו חמות ולחות כשיצאה מבית הדין וגיטה בידה" (המשפט הראשון מתוך "פנים אחרות" של שמואל יוסף (צ'צ'קס) עגנון). הבנאדם מופיע על כל שטר של 50 ש"ח, יש כל מיני דרכים לחלוק כבוד.

מה זה אומר חוכמה? האם הידיעה היא הזכות או העונש. "מותר" האדם מן הבהמה. סוכריות "מותר". שלטים של "אסור", בצרפת הם באנגלית ובמונטריאול בצרפתית.
קראתי בבלוג אחר מישהי שמעידה על עצמה: "אני טרוריסטית של שקט". שמעתי היום מישהי בחנות קוראת: "אני כל כך אקזוטית!" אמרתי היום לחברה שלי: "פשוט תוציאי את השחור מהלבן". אני מתעגנת על הקונטקסט.

טקסט "לא נגענו" היישר ממערכת ההצקות של הסקייפ. ואתם עוד צחקתם עלי שאני מחפשת אוליגרך....

European and American women are too arrogant for you? Are you looking for a sweet lady that will be caring and understanding? Then you came to the right place- here you can find a Russian lady that will love you with all her heart. Can't find a queen to rule your heart? How about beautiful Russian ladies that have royal blood and royal look? Here you can find hundreds of portfolios of these fine women of any age for every taste. Please excuse us if you are not interested

דם כחול?! תנסו כאן ואולי כאן ו- כאן וגם כאן (וגם קצת על קצוות הידיים של זהר. תודה זהר. נסיעה טובה זהר. בהצלחה זהר) (בחייאת תלחצו על אחד מהם, רנדומלית ככה ותתמודדו).
אה, אגב,
!!!ALL I WANT IS EVERYTHING
(מחר הפרופורמנס)

יום שני, 19 באפריל 2010

!!!some independent inspiration to us all

nothing is real

מי שולט במי
מי מושך את מי
מי מחזיק יותר חזק
למי כדאי להישאר יותר צמוד
באיזה צד תישאר יותר ריבה כשנפריד בדיוק באמצע את שתי העוגיות
http://www.youtube.com/watch?v=IQG-xM62tQg
(תקשיבו. גרסה ספשסיאליט'ה)

יום ראשון, 18 באפריל 2010

תפילה

תן לי את הכוח ללחוץ "סנד". להקליק על ה"פליי". "לפרסם רשומה כעת" ולא להתחרט.

בחזרה ל- - -

לפעמים זה כמו שצדי אומר:"זה כמעט" או "זה, זה... זה על יד" ולפעמים זה פשוט בדיוק!
אני ממש שואפת באופן יומיומי לשמירה על המינונים. להנות ולסבול בדיוק במידה הראויה. זה לאו דווקא אומר איזון. אני לא מאמינה ב'שווה בשווה'. אבל נדמה שיש לכל אחד את ה'מרשם' שלו לעבור את 'זה' בשלום. לחיות טוב. ולרגע לא להתפשר על פחות. שמעתם?!!
יאללה, קנדה. פוש אחרון.
ובכלל לא משנה כמה אני נהנית ואוהבת את היום (או אם הוא עגום לגמרי ומתהפך עלי) אני תמיד חושבת גם על מחר בבוקר

יום חמישי, 15 באפריל 2010

מסקנות וקללות.
























המצלמה של הסקייפי התגלגלה על השטיח והפריים המושלם שלפניכם הוא טעות כל כל כך יפה בעיניי. תגדילו.

השראה = ריח של בצל מטוגן.

ברגע שגורמים לאנשים לצחוק אין דרך חזרה. ברגע שגרמת לאנשים לצחוק זה מתחיל להיות ממכר. היום היה השיעור פרופורמנס האחרון. חכיתי ממש לסוף ורגע לפני שהתפזרנו חלקתי עם הכיתה "מחווה פיזית" שחשבתי עליה כבר זמן מה. זה קשור לעניינים של שליטה ומחשבות על מריונטות-אנושיות, לסיפור של מיקי מאוס מפנטזיה ולקשרים וקשירות שהן אמנות בפני עצמה. חשבתי על מי מפעיל אותי ועל פתרונות יצירתיים של פירוק והרכבה. זה גם מדבר על הצל הגדול שעושה איש קטן, על האשה(=צוואר) ש'תומכת' בגבר(=ראש) ומסובבת אותו לאן שהיא רוצה.... ולא משנה כמה התיאוריה גדולה וכבדה ככה הרעיון צריך להיות עוד יותר פשוט. קשרתי בחוט לבן את האצבע שמשמאל לזרת שלי ברגל שמאל שלי (תהרגו אותי אם אני יודעת איך קוראים לה עכשיו באמצע הלילה) ומשכתי בחוט. פשוט פשוט. פשוט.

אה, קבלתי A על איזו עבודה קצרה שכתבתי. לא יעזור כלום, זה מרגיש טוב החרא הקטן הזה. אות בצורה של מגדל אייפל. הגעת! הופעת! עשית! זה טוב. ועכשיו כל ה-B ממקודם מחווירים. האות הראשונה הראשונה והאחרונה ואיך שהיא משנה....(בת-זונה!).

יום שלישי, 13 באפריל 2010

להקשיב זה מסובך

אנקדוטות מתוך יומנה של אופטימיסטית:

לבנות ולהרוס, להדוף כלפי פנים. חדירה. לנסות להגיע. זרמים של סכר. צונאמי. מה זה? אני לא יודעת, אבל הנה בא עוד אחד.

הלכנו לאכול אוכל הודי. זה אחד הצדדים הקולינרים הכי פחות מפותחים שיש לי. מילא סיבולת לב-ריאה אבל חריף זה ממש חריף לי. היה די מצחיק. היה לי בלאגן בגוף. מתוק וחריף ולחם והצילו ולאסי (שובי הביתה) וכוסאומו. עשיתי את עצמי גיבורה ליד השולחן עם כולם אבל זה היה עינוי אמיתי. היה לי לוהט מבפנים עוד שעות אחר כך. עלו לי אחר-כך דווקא 3 דברים טובים: (1) מחשבה על איך הגוף לא זוכר כאב. אני מביטה באוכל שלפני שניה פגע בי ובא לי ביס, הכל נראה ממש טעים ומריח טוב. ניסיון אחרי ניסיון ובמקום פגע וברח אני פוגעת ומרגיעה את המכה ושוב פוגעת. יש כאלו מערכות יחסים.
(2) לנסות להבין את העולם רק דרך קו המתאר של השפתיים. אפילו כשנשמתי עמוק היה לזה טעם. ודווקא התחושות בשפתיים היו שוות. אבל היה ממש קשה להתרכז בלהרגיש אותן. (3) באותו הלילה חלמתי חלומות הכי ציבעוניים שחלמתי כבר הרבה זמן. אני זוכרת מלא אדום וכתום. כאילו הדקורציה של הטברנה ההודית באיסט טורונטו גלשה לי לתת מודע ועשתה בו כבשלה. האם זה היה שווה את המחיר? קבלו.

רות, עבור. סוף. שבוע אחרון ללימודים. לא ברור לי אם אני מבינה מה באמת עבר עלי. נראה לי שהממוצע שלי עומד על-B.
B כמו בננה, B כמו בונבוניירה, B כמו בולרו (זה מהדברים האלה שעודף הפירסום רצח אותם. תנסו להקשיב כאילו אתם בעצם לא מכירים) וזה הגרסה של פראנק (שימו לב עד דקה ארבעים יש פינוקים בצרפתית, בחמש ועשרים יש צחוק של מכשפה, בשש ועשרים כבר קוראים לזה אמנות אבל הסוף קצת חתוך)

בלי סיכומים מיותרים וכאלה. היה טוב וטוב שהיה. ממילא כנראה רשום לי המצח "האפלי אבר אפטר". זה דימוי די מדויק. משהו שאתה מקרין החוצה ובכל זאת אין לך מושג על מה הם מדברים. ההפך הגמור מדברים שנמצאים בעורף או מאחורי האוזן. לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. ומה עם טיימינג, טיימינג, טיימינג? ועד אז- ביי, ביי, ביי.

ארכיון הבלוג