נימוסים, אזיקונים והליכות.

- או -

רק 134 שבועות אחורה באינסטוש של אמא שלי

@mayaelran

A photo posted by batshevaelran (@batshevaelran) on Mar 19, 2013 at 7:20am PDT

בואי.

צליל מכוון / יצחק קלפטר 

בואי הנה, בואי לכאן
אני שולח לך צליל מכוון
אחרי שנים של חוסר וודאות
בואי הנה אל המילים
אל הקצב, אל הצלילים
מספיק חלום, הפכי למציאות

כשעץ בגן מלבלב
זה לא כואב להתאהב
לכן, עומד ומנגן

בואי הנה, בואי איתי
כל כך פשוט להיות מעשי
נצא ביחד, בטח נהנה
שוברת לבבות קטנה
אני שבור ללא תקנה
וזו סיבה מספיק טובה
אז בואי...

כשעץ בגן מלבלב
זה לא כואב להתאהב
לכן, עומד ומנגן

בואי הנה, בואי לכאן
אני שולח לך צליל מכוון
אחרי שנים של חוסר וודאות
שוברת לבבות קטנה
אני שבור ללא תקנה
וזו סיבה מספיק טובה
אז בואי, כן...

בשעות חד סיפרתיות היד על ההדק של ה׳פאבליש׳ תמיד הרבה יותר קלה.

שיר מס׳ 1: דברים שנאלצת להתמודד איתם כשהושטת יד לסלסת הפרות של ראש השנה והימים הנוראים. 

  

תפוחה רקובה. 

לא שמת לב 

שאני. 

זה כמו לשבת בקצה בקצה קצה

של ספינת פיראטים. 

הבטן. 

מתהפכת. 

הלב מחפש ידית להיאחז בה (נשברה.) 

הראש מחשב את העודף

מכרטיס הכניסה המוזל

שלא כולל ביטוח

בריאות

נפשית. 

בקופה אמרו שעד הרבעון הבא זה יעבור. 

אבל אני יודעת שזה רק ציטוט

לו הייתה לי מצח נחושה

הייתי משקרת לך עכשיו שהכל בסדר. 

אבל אני אצלי הכל מרגיש כמו שמארק צ. הגדיר 

אני ״איט׳ס קומליקייטד״ עד הסוף. 

  

סוף. 

_________________________________________________________

שיר מס׳ 2 : כל עוד אני באה איתי אני לא רוצה ללכת לשום מקום כרגע

ירד לי גשם על הלחיים. הם קראו לזה דמעות. 

לא היה לי אויר. נשימות מתקצרות. 

התקף חרדה הם פסקו.  

כדורים זה ממש ׳אין׳. 

> הינהונים <

(כיוונים, מתארגנים) 

קראו לי מיני, פוצה, שאצ׳י וגם בגלגל העין

אסור לי מתוק כי

כבד

לי בגוף 

הבמה ריקה 

האולם מלא (עד אפס מקום)

התאורה חזקה 

הסאונד עולה (ומגיע עד ליושב במרומים)

תני לי נשיקה

אני יוצא למסע (ממנו לא אשוב)

חושך

אור

כפיים

יאללה בלאגן

להיות או לא להיות

אני לא מפגרת

סימן שאלה זה לא אותו הדבר כמו איקון. 

________________________________

שיר מס׳ 3 : בניימינה לא שווה ת׳כסף* 

כשאין לך נחמה מהמממממתוק

את עצובה

אבל לא בהכרח רעבה

את צריכה 

לצאת 

לצאת ולחפש

נינוש מסוג חדש

נעים ממקורות זרים 

(סיפוקין שמתרחשין בחוץ) 

סיפוקים שמתרחשים מחוץ

לחלל הפה

הפנוי

שלך

שבו עכשיו יש הרבה יותר מדיי מקום

לביטוי עצמי. למילים. 

לפיהוקים

הרגשות שעד עכשיו נחסמו בביסים

נספגו בלחם

נמהלו ביין 

נדחסו באחוזי מוצקי ההקקאו שעלו עם השנים

כל אלה

יוצאים לאויר העולם.

כל מה שהצלחתי להחזיק על קצה הלשון

קופץ בנג׳י עכשיו

אני טומנת ידי בצלחת 

קוברת ראשי בחול

ומגנה בחרפת רעב 

על עוד יום שבו

החזקתי מעמד

ואכלתי

תפריט

נטורופתי.

(*שיר לא בתוקף)

____________________________

שיר מס׳ 4 : רשימת ה- הא הא הא 

ה ה ה חפצים

המחשב

האוטו 

הפלאפון

(ה)דובי 

הדירה 

לנשום זה 

רילוקיישן 

פנימי.

לחיות זה תנועה 

תמידית. 

זיקנה 

זו לא שימחה. 

אהבה משיגים במכולת של הרוסים שפתוחה 24 שעות 

או אצל אנג׳י ביפו, שם באמת

יש הכל.

__________________

שיר מס׳ 5 :  ג׳נטלמן 

יקדים תרופה למכה. 

יקדים נשיקה לסטירה. 

יקדים להקדיש לך שיר. 

יקום להכין לך קפה. 

יפתח בפנייך דלתות. 

ישכים להרוגו של תיקן.

יכין את העודף מבעוד מועד. 

יציע להציע את המיטה, גם בעודו לן בספה.  

יפשיר דג עבורך בחכתו.

יפאר שמך בחרוזים, יש לו אתר.

יפשיל עבורך מבטו, את נמוכה ממנו.  

יתמוך בך כאוחז מוט חופה. 

יערסל אותך במתח הנכון שבין שני עצים בטיול-הנכון-בחוף-הנכון-שאחרי-הצבא (נכון?!)

ישא סליו על כתפיו. שישיות מיים ימלאו את גופך רטיבות. 

יתעניין תמיד לשלומך ולשמאלך. 

ויחתום את שמך ראשון לשלו, אפילו בגרפיטי.