זה לא הגיל זה התרגיל

NYC ABC

מה נדמה לי שצריך כדי לעשות פרפורמנס מוצלח- רשמים מיומיים על קו ברוקלין מנהטן

>שבסופו של דבר זה חייב להיות משחרר, ואם כבר אז עדיף להצחיק

>שאמנות זה תמיד עניין של מחוייבות.

>שבלי קהל לא קורה כלום

>אנשים רוצים תשומת לב, ועדיף שהיא תהיה אהבה

>כולם גנבים. אבל שחושבים על זה לעומק בעצם ככה העולם עובד.

!it's all about the storage storage space

11.11.11

יותר משאני טובה בלהשתמש במברשות, אני טובה בלנקות אותן. מאוד בעדינות אני מסבנת אותן וחופפת להן את הראש אחת אחת עם סבון היפואלרגני נוזלי לתינוקות. אני בטוחה שכבר מוכרים כל מיני תרסיסים ותכשירי לניקוי למינהם, אבל נדמה לי שקראתי פעם שזו השיטה הכי עדינה בלי להשתגע ולהוציא כספים. גם גוש/בלוק כזה של סבון כביסה מפעם יכול לעשות את העבודה.

חשבתי היום קצת על גרביטציה ועל עבודה בשכבות (גרונט/פריימר, תלוי מה אתם צובעים) ופתאום שאלתי את עצמי אולי אפשר להמציא שיטת איפור שהיא מאונכת לרצפה, בדיוק ההפך מקליגרפיה. לצבוע את הפנים בזמן שהן מביטות למטה, להשכיב את הראי על הרצפה או השולחן.   

Clothed male, naked female

טוב. זה היה אמור לקרות בסופו של דבר. סיימתי את עבודת הסמינר שלי

סיימתי את כל התואר בבצלאל. כנראה שלשלב הזה שבא ממש עכשיו

 פשוט קוראים חיים.

מכיוון שכל העבודה של הייתה בנושא רנואר (האבא והבן)

ובנושא 'פיקניק על הדשא' (הסרט והציור)

בזמן הכתיבה והחיפושים נתקלתי בכמה דברים שמאוד מאוד קשורים אבל מאוד לא עמדו בקריטריון כדי להיכנס לעבודה אקדמאית. הנה שניים מובחרים:

שמיכת הפיקניק הה-ו-ר-ס-ת הזו שמופיעה בתמונות

שתוכלו לקנות לי אותה אם תלחצו כאן

או ערך הויקיפדיה הנודע לשמצה "גברים לבושים, נשים ערומות"

שמשום מה עוד לא תורגם לעברית.

נראה לי שבסוף עם כל חרדות הסיום היה לי בסכ"ה ממש מעניין להכין את העבודה ולבהות בכמה צרפתיות ערומות. וחוץ מזה, ואללה, עם אבא שלו מצייר ככה כל כך יפה, איך הוא לא יהיה ילד יצירתי??הא?