יום שני, 22 באוגוסט 2011

אז הוא אמר "אה, בטח שאת יהודייה, את כל הזמן מצלמת ת'אוכל"

סנפשוטים רנדומלים מאיזור חיוג אחר
 פאנל קייק הגרסה הקנדית לספינג מטוגן שעושה סכרת נעורים מרוקאית
 סלוטייפ סטליטו
 אבאל'ה (בוא ללונה פארק)
 השילוב הכי מדהים בעולם פארק על שפת ים
 לכאן אי אפשר להיכנה עם הסלוטייפ
 רעיות חותכות לבילוי
אינדורס אאוטדורס 
 שלמות קנדית: זוג כסאות אדירונדק טריים מהחתונה להידזקן עליהם לנצח וביחד על המרפסת שפונה לרחוב
 בובים שמבינים עניין
אנדרטה עם סטייל
וינע'זזזזזז
 מי מזהה את הזבל השווה?
 משחק אייטיז מטורף. זוכרים?
(איך גם בחופש אני מוצאת זבל אייכותי ברחוב)
 דה סקיי איז דה לימיט
אני לא רוצה לדבר על זה. #טרקי לג 
הופ*הופ*הופ 
 בלעעעעעעע
הסיבה שלשמה התכנסנו 
 ירח משלי
אין חציל :)
 שמי-ים
 לפני
 אחרי
 נשק חם
 אפילו הסילסולי מלפפון היו טעימים
פדלאות מפדלים 
חיות אורבניות
משהו שהביטוח בריאות לא מכסה. שיניים משוקולד
ייייייהיהייייייי
3>

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

נגמר האינטרנט

אז שותפה אחת עזבה מזמן והשותפה השניה עברה בשבוע שעבר (שבו הייתי ב"ביקור מולדת" קצרצר לרגל חתונה מרגשת ביותר) (וגם לקחה את המג'ימיקס הסקסי ואת התנור) והשותף החדש נלחם בג'וקים אבל מנהל חיים הפוכים בצורה מדוייקת ללוחות הזמנים שלי וככה יצא שאין לי יותר אינטרנט בדירה וכמעט וכבר אין לי יותר ירושליים לבזבז ועוד שבועיים וקצת אני שוב ב-03, וגם זו לא קידומת סופית עדיין.
אני יושבת בקניון הדר בתלפיות, עוף מוזר באיזור המוני. בשולחן ליידי הזמינו עכשיו איזו עוגת קרם ענקית עם שני זיקוקי-על. והריח הדוחה של הזיקוקים ממלא אותי למרות המיקום האסטרטגי שתפסתי על דק העץ. מתעלמת במאמץ אינטלקטואלי מחבורת ילדות בנות 6 שהחליטו שהעמוד מאחורי מושלם בשביל משחק מחבואים אסרטיבי וקולני.
ככה זה, כוס קפה ב-12 שח והזרם ברשת שוב יציב, והזרם במוח שלי שוב בספיד, וכל הפוסטים והסטטוסים שדילגתי וגרסתי במוח תוקפים ומתחננים להיקלד מהר ושוב להיאבד מחשיבות בבליל הזה של האותיות והדימויים שכולנו טובעים בו, מכורים לרעש של הקליק שהדף נטען בו מחדש ולא נרדמים בלי הפינק והשמינג של כל ציוץ או צביטה.

לקריאה רישתית נוספת הנה הלהיט מבית "כלכליסט", מרגש עד מעורר איימה
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3527587,00.html

הישארו במקומותיכם...העבודה שלי על אתר הפרוטפוליו שלי נמצאת בעיצומה ותוכלו לקבל הצצה למטען הגנטי-אמנותי שאני מבקשת להפיץ בעולם.

יום רביעי, 10 באוגוסט 2011

אולי שאנשים שעוד לא אמרו כלום ידברו

אמנות ככלי ליצור פגישה בלתי אמצעית בין אנשים.

שהחפצים יוכלו לסמוך עליי. והאנשים?

"תגידי, מה הסיבה שאת תלית את הדפים האלה על הקיר?" (צ')

'המכנס שלך ככ צמוד, אפשר לקרוא שפתיים'  (ר')

אי אפשר שהסוף של הכל בחיים יהיה בפייד אאוט.

האחים יצחקי אהבו במיוחד בנות בשם מאיה.

יום שישי, 5 באוגוסט 2011

זלי גורביץ / כולם רוקדים אצלי עכשיו אולם

כולם רוקדים אצלי עכשיו
אולם רוקד אחד חשב
שאם רוקד אחד חסר
הא לא יכול לרקוד יותר

והוא מריקודו ישב
אחד אחד ישבו אחריו
עכשיו רוקן כל האולם
ישבו כל הרוקדים כולם

כולם יושבים אצלי עכשיו
אולם רוקד אחד חשב
שאם הוא לבדו ירקוד
לו כל העולם יקוד

והוא את ריקודו רקד
והאולם כולו לו קד
אולם אחד נוסף כבר קם
ואחריו רקדו כולם

כולם רוקדים אצלי עכשיו
כולם יושבים אצלי עכשיו
כולם חושבים אצלי עכשיו

ארכיון הבלוג